קול המדע

מחקר בסיסי בכל תחומי הידע

בתמיכת הקרן הלאומית למדע

איך אומרים “קוויר” ביידיש?

איך אומרים “קוויר” ביידיש?

על ביטויי מיניות בשפת יידיש: בשירה, בסקסולוגיה ובפילולוגיה.

כמו מדעים רבים, גם מדע הסקסולוגיה נולד במאה ה-19 באירופה.  אולם הגישה המדעית למיניות הלכה יד ביד עם תהליכי חילון ותודעת קידמה, שממש לא פסחו על יהודי אירופה, והיה להם חשוב לחקור ולכתוב לא רק בשפות השולטות במרחב – אלא גם ביידיש.

“עכשיו נראה לנו מוזר לדמיין סקס ביידיש, אבל פעם היה מוזר לדמיין סקס בעברית”, אומרת ד”ר זוהר ויימן-קלמן מהמחלקה לספרויות זרות באוניברסיטת בן גוריון בנגב. “היידיש הייתה מדוברת ולא כתובה, והעברית כתובה ולא מדוברת. אך מדובר בשתי תנועות מקבילות: ממפנה המאה ה-20 ועד מלחמת העולם השנייה, שתי השפות שאפו להפוך לשפות כוללות, באמצעות תהליכי של נורמליזציה, מודרניזציה ומדעיות. העולם היידי נחרב בשואה, בטיהורים של סטלין, בהתבוללות ובהטמעה במדינות אמריקה ובקמפיין העברית ביישוב היהודי בארץ ישראל. היידיש ממשיכה לחיות בעולם החרדי, אבל נושאים כמו סקסולוגיה, ומדע בכלל, אלה תוצרים של עולם יידי חילוני שפושט נעלם מהעולם”. במהלך מחקרה, שזכה למענק מחקר מטעם הקרן הלאומית למדע, איתרה ד”ר ויימן-קלמן שלושה מוקדים של שיח על מיניות ביידיש: שירה, מדע (סקסולוגיה) וחקר השפה (פילולוגיה).

“פילולוגיה היא התחנה הראשונה”, היא מסבירה, “כי בלי אוצר מילים אי אפשר לדבר. דוברי יידיש רבים חשבו שעל מנת להיות שפה מלאה, על היידיש למצוא אוצר מילים לשיח המיניות – ממש לחפש את הטרמינולוגיה. איך אומרים הומוסקסואל למשל? התשובה: ‘משכב-זכרניק’! ובכלל, האם על היידיש לאמץ מונחים קיימים מאנגלית, מצרפתית ומגרמנית? או דווקא להוביל – ולטבוע מונחים חדשים ביידיש כדי שיאמצו ויתרגמו אותם בהמשך לשאר השפות האירופיות”.

האם על היידיש לאמץ מונחים קיימים מאנגלית, מצרפתית ומגרמנית? או דווקא להוביל – ולטבוע מונחים חדשים ביידיש כדי שיאמצו ויתרגמו אותם בהמשך לשאר השפות האירופיות.

בתחנה השנייה, הסקסולוגיה, היהודים עושים שימוש בשפתם כדי לעשות מדע – ועוד כזה שמדבר על הגוף. “אנחנו בכלל לא חושבים על מדע ביידיש, אבל מדובר בקורפוס נרחב”, מספרת ד”ר ויימן-קלמן. “המדע הספציפי של הסקסולוגיה מעניין במיוחד, כי הגוף היהודי היה מושא למחקר ממושך מצד סקסולוגים לא-יהודים. כולנו יודעים שנערכה פתולוגיזציה של הגוף היהודי, אך מעולם לא בדקנו כיצד היהודים דיברו על הגוף ועל המיניות שלהם עצמם – לקהל יהודי ובשפה יהודית. יש פה ממשק מעניין: היידיש נחשבה לשפה לא טהורה, מעורבבת, נחותה. וגם הגוף היהודי נחשב לגוף לא טהור, פתולוגי, נחות. לכן זה ריקליימינג כפול ומשולש: לכתוב מתוך הגוף היהודי – על הגוף היהודי – ובלשון היהודית”.

ומהריקליימינג הכפול והמשולש לריקליימינג המרובע והמחומש: נשים יהודיות שכותבות מתוך הגוף היהודי – על הגוף היהודי – ובלשון היהודית – על “סטיות” מיניות. “עיקר העניין המחקרי שלי הוא במיניות לא נורמטיבית, בפרקטיקות שנחשבות סוטות, כמו סאדו מזוכיזם. כשם שלא אמור להיות מדע ביידיש, לא אמורה להיות מיניות נשית ולא אמורה להיות סטייה נשית. הרי לנשים לא אמור להיות פֵטיש בכלל לפי פרויד, אבל בקרב משוררות יידיש כצילה דראפקין, אני מוצאת תשוקה לא נורמטיבית מפתיעה בעוזה. קרה דבר מאוד מעניין, בשנים האחרונות פתאום התחילו להופיע תרגומים לעברית של המשוררות שאני חוקרת, כמו דראפקין שספר שירים שלה ראה אור בעברית ב-2019. דוברי העברית מגלים את העוצמות, את המודרניות ואת המיניות של משוררות היידיש – ושל עולם היידיש בכלל”.

 

החיים עצמם:

זוהר ויימן-קלמן

“הייתה לי קריירת צד בתור מלך דראג בשם ‘שאבעס דיק’. הופעתי בכל העולם: בברלין, בבומביי, בניו יורק, בתל אביב. אפשר למצוא את הסרטונים ברשת, אבל אני לא מתכוונת לעזור בחיפוש!”.

 

 

 

 

הרשמה לקבלת עדכונים מהאתר

אנא שלחו לי הודעה עם קישור
כאשר נוספת לאתר כתבה חדשה

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב pinterest
Pinterest
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn