אלימות בבית הספר: גם כלפי מורים

מורות ומורים עלולים לסבול מאלימות במקום העבודה. מה אפשר לעשות?

הביטוי “אלימות בבית הספר” מתפרש אוטומטית כאלימות כלפי תלמידים. וברור מדוע: בית הספר נועד להגן על תלמידות ותלמידים, ללמד ולחנך אותם. התלמידים הם במרכז, ומטבע הדברים, הם מוקד הדאגה ותשומת הלב. אך נוסף על היותו מוסד חינוכי, בית הספר הוא גם מקום עבודה. וכשם שעובדות ועובדים במקומות עבודה אחרים עלולים לסבול מאלימות מילולית ואפילו פיזית, מהטרדה ומהטרדה מינית – כך גם מורים עלולים לסבול מהם.

בשנים האחרונות גברה המודעות לאלימות המופנית כלפי רופאות ורופאים, אחיות ואחים ועובדות ועובדים סוציאליים. גם מורות ומורים פוגשים אוכלוסיות נרחבות ומגוונות, לעיתים קרובות בסיטואציות של עומס רגשי ומנטלי. האלימות המופנית כלפיהם היא נושא מחקרם המשותף של שלושה חוקרים: ד”ר רות ברקוביץ’ ופרופ’ גיא אנוש מבית-הספר לעבודה סוציאלית ופרופ’ שי צפריר מבית-הספר למנהל עסקים באוניברסיטת חיפה.

“נעשו מחקרים רבים על אלימות במקומות עבודה”, מספרת ד”ר ברקוביץ’, “וגם מחקרים רבים על אלימות בין תלמידים בבתי ספר. אך חקר האלימות כלפי מורות ומורים הוא תחום מחקר חדש מאוד. כוח משימה מיוחד מטעם ה-APA, האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה, בדק מדגם של מורים מרחבי ארצות-הברית, ומצא כי 80 אחוזים מהם סבלו לפחות מסוג אחד של אלימות: מהתחצפות או הטרדה מינית מצד תלמידים, דרך גניבה ועד השחתת רכוש ואלימות פיזית. נוסף על הפגיעה במורים, האווירה האלימה פוגעת גם בלמידה של הילדים”.

האקלים הבית ספרי

מחקרים רבים מצביעים על קשר בין אלימות למצב סוציו-אקונומי, ומראים כי אלימות בסביבת בית הספר נוטה לחלחל לתוכו. אך כיום מבינים שהגורם הקריטי אינו הסביבה, אלא המאפיינים הארגוניים של בית הספר, דמותו של מנהל בית הספר והאקלים הבית ספרי – מושג המציין את איכות מערכות היחסים בין תלמידים ובינם לבין מורים, ואת תחושת החיבור והקשר לבית הספר, לערכים, לנורמות ולחוקי בית הספר. מתברר שהמאפיינים הארגוניים והחברתיים של בית הספר יכולים לתווך ולמתן השפעות סביבתיות, ולתרום למוגנות ולרמה נמוכה של אלימות בבית הספר בכלל, וכלפי מורים בפרט.

מחקרם של ד”ר ברקוביץ’, פרופ’ אנוש ופרופ’ צפריר משלֵב מתודות איכותניות וכמותיות. המחקר הכמותי מבוסס על שאלונים ומאפשר ניתוח סטטיסטי של התופעה; המחקר האיכותני מבוסס על ראיונות עומק ותצפיות. בתחום מחקר חדש כגון זה, חשוב לאפשר לנבדקים או למרואיינים ביטוי חופשי – כדי לזהות סוגיות ושאלות שלא יוכלו לעלות במסגרת קבועה ומוגדרת מראש.

שלב המחקר הראשון, שכבר בוצע בפועל, הוא איכותני, וכלל ראיונות עם 70 מורים ומנהלים מחטיבות ביניים ומבתי ספר תיכוניים במגזר היהודי ובמגזר הערבי, וכן עם אנשי מפתח ממשרד החינוך.

בשלב השני ייערך – בסיוע מענק מחקר מהקרן הלאומית למדע – מדגם ארצי מייצג של תלמידי חטיבות ביניים בחינוך היהודי והערבי בישראל, הוריהם ומוריהם, אשר ימלאו שאלונים על מאפייני בית הספר ועל אלימות הורים ותלמידים כלפי מורים בבית הספר.

בשלב השלישי יזוהו בתי ספר “לא טיפוסיים”, שרמת האלימות בהם חורגת מהצפוי על-פי הרקע הסוציו-אקונומי של סביבתם – כלומר בתי ספר בסביבה ענייה שרמת האלימות בהם נמוכה במיוחד ובתי ספר בסביבה אמידה שרמת האלימות בהם גבוהה במיוחד. החוקרים ילוו 10 בתי ספר לא טיפוסיים כאלה במשך שנה שלמה, וילמדו לעומק את מאפייניהם.

בשלב הראשון של המחקר הצביעו המרואיינים על כמה גורמים התורמים לאלימות כלפי מורים. אחד הוא תרבות שיח בוטה ומזלזלת, הרווחת כיום בחברה ומחלחלת לתוך בית הספר. גורם שני הוא ירידה בסמכות ההורים, המתקשים לקבוע גבולות לילדיהם. גורם שלישי הוא הפגיעה ביוקרתו של מקצוע ההוראה: הורים המתבטאים בזלזול כלפי המורים יוצרים קרקע פורייה לאווירה אלימה כלפיהם.

הראיונות הצביעו גם על מאפיינים התורמים לאווירה חיובית ולרמה נמוכה של אלימות בבית הספר. אחד המאפיינים החשובים ביותר הוא מנהלת או מנהל מעורבים, נוכחים ודומיננטיים. עוד מאפיין חשוב הוא קוד התנהגות ברור וקבוע, המיושם בפועל: התלמידות והתלמידים נדרשים לשיח ולהתנהגות מכבדים ולא-אלימים, וכל חריגה גוררת הערה ועונש. על הענישה להיות עקבית ומידתית – עבירה קלה, כגון השלכת פסולת, תגרור עונש קל, ועבירה חמורה תגרור עונש כבד יותר.

גורם חוסן נוסף הוא חינוך לערכים. בית ספר שאינו מתמקד רק בלימודים, אלא מחנך לערכים, ישיג תוצאות טובות יותר מבית ספר המסתפק בתגובה נקודתית לאירועי אלימות. ולבסוף, יש חשיבות ליחסים ולאווירה בין המורים לבין עצמם. בבתי ספר ששוררים בהם יחסים של כבוד וגיבוי הדדי בקרב סגל המורים, קיימת אלימות מועטה יותר כלפי אנשי הצוות. קוד התנהגות ברור ומידתי, חינוך לערכים וכבוד ותמיכה בקרב המורים יוצרים סביבה נעימה, נקייה ומכבדת, ללא אלימות בין תלמידים או כלפי מורים.

החיים עצמם:

ד”ר רות ברקוביץ’ אוהבת יוגה וטיולי קמפינג עם בן הזוג והילדים. פרופ’ גיא אנוש אוהב לקרוא ספרות מדע בדיוני ומתח. מתרגל יוגה וצ’יקונג, רץ בניחותא. פרופ’ שי צפריר הוא חובב ספרי מתח ואוהב לטייל עם משפחתו בארץ ובעולם.