קול המדע

מחקר בסיסי בכל תחומי הידע

בתמיכת הקרן הלאומית למדע

בוכה? או צוחקת?

בוכה? או צוחקת?

על תפיסה והשפעות הסביבה בזיהוי הבעות קוליות

הבעות רגשיות – החל בחיוכים מאוזן לאוזן וכלה בזעקות כאב – הן חלק בלתי-נפרד מחיי היום-יום שלנו, אך מהם התהליכים הנוירופיזיולוגיים המורכבים הכרוכים בזיהויין? פרופ' הלל אביעזר והדוקטורנט דורון אטיאס מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף עם פרופ' אלכסנדר טודורוב מאוניברסיטת פרינסטון, מתמקדים בזיהוי רגשות הזולת על סמך ההבעה הקולית בלבד.

בבסיס התיאוריות המקובלות העוסקות בזיהוי הבעות רגש, עומדת ההנחה שחוויות רגשיות מובעות באמצעות קול באופן מהימן וברור, כך שאפשר לזהות את רגשות הזולת פשוט באמצעות האזנה לקולו. גם האינטואיציה שלנו אומרת שהבעות קול שהופקו בסיטואציות חיוביות יהיו שונות מאוד מאלה שהופקו בנסיבות שליליות; לא נתקשה, לכאורה, להבחין בין צווחות שמחה בעקבות זכייה של קבוצה אהודה בכדורגל, לקריאות שבר בגלל הפסדי ענק בבורסה. אך המחקרים שנערכו עד עתה על הבעות רגש נשענו רק על הבעות סטריאוטיפיות שהפיקו שחקנים בתנאי מעבדה, ואלה לא בהכרח מייצגות את המורכבות והמגוון של הבעות הרגש המופקות בחיים האמיתיים – מחוץ למעבדה.

מחקר זה נמנה עם הראשונים שבחנו את אופן הזיהוי של הבעות רגש בחיים האמיתיים, ותוצאותיו מפתיעות, ובמידה מסוימת גם נוגדות את האינטואיציה

מחקרם זה של פרופ' אביעזר ושותפיו למחקר, אשר זכה במענק מחקר מהקרן הלאומית למדע, נמנה עם הראשונים שבחנו את אופן הזיהוי של הבעות רגש בחיים האמיתיים, ותוצאותיו מפתיעות במיוחד ובמידה מסוימת נוגדות אינטואיציה. במהלך המחקר, השמיעו החוקרים לנבדקים הבעות קול ממגוון מצבים, אך אלה כשלו כליל בזיהוי רגשות הזולת על סמך ההבעה הקולית בלבד. באחד מניסויי המחקר האזינו נבדקים להבעות קוליות שונות שהופקו במצבים רגשיים קיצוניים, חיוביים ושליליים. לדוגמה, הושמעו לנבדקים קריאות שמחה של הורים המגלים כי בנם החייל שב הביתה לאחר שהות ממושכת בצבא, וכן צווחות בעתה של אנשים שנתקלו בפורץ מאיים שחדר לביתם. משימתם של הנבדקים בניסוי הייתה להעריך עד כמה התגובה הקולית ששמעו היא חיובית או שלילית ולדרג את עוצמת הרגש המובע. למרבה ההפתעה, הנבדקים נכשלו בזיהוי ולא הצליחו להבחין בין ההבעות החיוביות להבעות השליליות ששמעו, כשלמעשה כל התגובות נשפטו על ידם כשליליות, ודורגו כשליליות יותר ככל שעוצמת הרגש נתפסה כחזקה יותר. עוד מצאו החוקרים כי הקושי בזיהוי הרגש עלה ככל שההבעות הקוליות נתפסו כעוצמתיות יותר.

ממצאי הניסוי שבו נבדקים האזינו להבעות קוליות שונות שהופקו במצבים  רגשיים קיצוניים, חיוביים ושליליים. אפשר לראות (מצד שמאל) שכמעט כל הנבדקים דירגו את ההבעות כשליליות בממוצע – בין אם מקור ההבעות היה חיובי ובין אם הוא היה שלילי. שני הגרפים בצד ימין של התרשים ממחישים את הקשר השלילי בין עוצמת הרגש הנתפסת מתוך ההבעה הקולית והדירוג שלהן על ציר חיובי-שלילי. גם אם ההבעות נתפסו כשליליות – הן דורגו כיותר ויותר שליליות ככל שעוצמת הרגש הנתפס היתה גדולה יותר.

בניסוי נוסף נתבקשו נבדקים אמריקאים להאזין להקלטות אמיתיות של ישראלים המתבשרים כי זכו בפרס כספי. תגובות אלה הועברו לחוקרים ממפעל הפיס. תגובות אלה הוקלטו ונשמרו ואפשרו לחוקרים לבחון כיצד שינויים בעוצמת החוויה הרגשית משפיעים על איכות התגובות הקוליות במצבים אלה. תגובות הרגש הקוליות של הזוכים הושמעו לנבדקים אמריקאים מאוניברסיטת פרינסטון, שנתבקשו להעריך עד כמה הן חיוביות או שליליות, בלי לדעת כמובן את מקורן. ממצאי הניסוי חושפים שבעוד שתגובות הזוכים בסכומים נמוכים נתפסו על-ידי המאזינים כחיוביות, התגובות לסכומי זכייה גבוהים נתפסו דווקא כשליליות.

תוצאות אלה מחזקות את הטענה שלמרות שהאינטואיציה שלנו מורה ההפך, קשה לנו להבחין בין הבעות חיוביות לשליליות במצבים קיצוניים. הן גם מעידות שלעוצמת החוויה הרגשית יש תפקיד ביצירת טשטוש זה. לאור זאת העלו החוקרים את האפשרות שלמידע שמגיע מהסביבה יש תפקיד מכריע באופן שבו אנו תופסים הבעות רגשיות במצבים  קיצוניים. כדי לבחון השערה זו שילבו החוקרים הבעות קול קיצוניות – חיוביות ושליליות – בסרטונים ביתיים המתעדים סיטואציות רגשיות קיצוניות, חיוביות ושליליות. כל תגובת קול הוטמעה בסנכרון מלא, פעם בסרטון חיובי ופעם בסרטון שלילי. הנבדקים בניסוי התבקשו להעריך את ההבעות הקוליות בלבד, ללא התחשבות בסרטונים. בהתאם להשערת החוקרים, הבעות קוליות זהות לחלוטין נתפסו כמאוד חיוביות או שליליות, כתלות בסרטון שבו שולבו.

ממצאי המחקר שופכים אור חדש על מה שידענו לגבי הבעות רגש קוליות, וסותרים את התפיסה המקובלת בציבור הרחב ובעולם המחקר השוללת את אפשרות החפיפה בין קטבים חיוביים ושליליים

ממצאי המחקר שופכים אור חדש על מה שידענו לגבי הבעות רגש קוליות, וסותרים את התפיסה המקובלת בציבור הרחב ובעולם המחקר השוללת את אפשרות החפיפה בין קטבים חיוביים ושליליים. המחקר מראה כי לפחות ברגעי השיא של הרגש, ההפרדה בין הבעות שליליות לחיוביות מתערפלת. מתברר שרמזים מהסביבה משפיעים באופן דרמטי על האופן שבו אנו תופסים רגש, ויש לכך גם השלכות ממשיות, למשל לחברות טכנולוגיה המפתחות אמצעים ממוחשבים לזיהוי הבעות רגש ומתבססות כנראה על הנחות מוטעות בנוגע ליכולתנו להבחין בין ההבעות הללו בחיי היומיום.

החיים עצמם:

פרופ' הלל אביעזר

פרופ' אביעזר מגלה עניין תיאורטי בריצה, נגינה בקלרינט וסנפלינג. אבל בפועל, הוא בעיקר מבשל ואוכל.

 

 

 

 

 

 

 

דורון אטיאס

דורון אטיאס מתעניין מאוד במוזיקה, ובשנים האחרונות היה חבר במספר הרכבים מוזיקליים. הוא גם מתנדב בקביעות בתוכנית ייחודית של משרד הבריאות לטיפול ולמזעור נזקים בקרב מכורים לסמים, עובדים ועובדות במעגל הזנות ומחוסרי בית.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הרשמה לקבלת עדכונים מהאתר

אנא שלחו לי הודעה עם קישור
כאשר נוספת לאתר כתבה חדשה

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב pinterest
Pinterest
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn