בין מילים לשפה
תהליכי לימוד השפה עשויים לפתוח צוהר אל מנגנוני הקוגניציה שלנו
חקר הדמיון בין שפות העולם יכול לפתוח צוהר אל מנגנוני הקוגניציה האנושית, המשותפת לכולנו. הצצה מבעד לצוהר הזה, והבנה טובה יותר של האופן שבו קוגניציה משפיעה על היווצרות השפה, עשויות לאפשר לנו, בעתיד, להכיר את “המפתחות” לתהליכי הלמידה שלנו: מהם הגורמים המקלים על הלמידה, ומהם הגורמים המעכבים אותה.
פרופ’ ענבל ארנון, מהאוניברסיטה העברית בירושלים, וקבוצת המחקר שבראשה היא עומדת, חוקרים מה מייצר את הדמיון בין שפות, ואיך ילדים לומדים שפה. שתי שאלות אלה, שאולי לא נראות קשורות זו לזו, עשויות להאיר את הדרך לפתרון תעלומת היווצרות השפה האנושית ואל האופן שבו היא נלמדת.
מחקרים רבים שבוצעו על שפות רבות ושונות, מראים שבשפה יש התפלגות מוטה של מילים – מעט מילים הן שכיחות מאוד, ומנגד, הרבה מאוד מילים אינן שכיחות, והשימוש בהן אינו נפוץ. למעשה, מתברר שמידת שכיחותן של מילים יורדת בקצב מסוים (“חוק החזקה”) – התפלגות זו נקראת Zipfian. למרות שהתפלגות זו מהווה את הסביבה הטבעית שבה ילדים לומדים, ברוב המחקרים במעבדה, המילים מוצגות לנבדק בהתפלגות אחידה שבה כל המילים שכיחות באותה מידה (כלומר, לא כמו התפלגות השכיחות האמיתית, במציאות).
במחקר הנוכחי, שזכה במענק מחקר מהקרן הלאומית למדע, בוחנים פרופ’ ארנון וצוותה את ההשלכות של התפלגות מילים מוטה על למידת השפה, במטרה לראות האם התפלגויות כאלה משפרות למידה. המדענים מקווים לענות על מספר שאלות: האם לשפות שונות התפלגות מילים דומה (יחסית להתפלגות אחידה)? האם הלמידה מהתפלגויות זיפיאניות מקלה ומסייעת ללמידה בקרב ילדים ומבוגרים? האם ההשפעות של התפלגות מוטה זו תקפות גם ללמידה כללית (כלומר, למידה של עובדות, מידע חזותי, ועוד)?
פרופ’ ארנון: “אנו מתמקדים בשתי שאלות עיקריות: מה משמעותה של ידיעת שפה וכיצד נרכש הידע הזה? במעבדה אנו חוקרים את מנגנוני הלמידה שבהם משתמשים ילדים ומבוגרים כאשר הם לומדים שפה ראשונה או שנייה; את המנגנונים המעורבים בעיבוד שפה; ואת הגורמים השונים – הקוגניטיביים והסביבתיים – המשפיעים על ההתפתחות הלשונית של ילדים. בנוסף, אנו שואלים כיצד מנגנוני הלמידה שלנו משפיעים על האופן שבו שפות בנויות, ועל הדרך שבה הן משתנות לאורך זמן”.
החוקרים כבר הראו שהשפה שילדים שומעים ב-15 שפות ממשפחות שפה שונות (כולל עברית, אנגלית, פינית, ספרדית ועוד), היא אכן זיפיאנית, ויתרה מכך, שילדים ומבוגרים מראים למידה טובה יותר של מילים חדשות במעבדה, כאשר הן מוצגות בהתפלגויות דומות לזו של שפה טבעית. עוד התברר כי יתרון הלמידה אינו מוגבל לגירויים שפתיים: גם האובייקטים שתינוקות רואים מופיעים בהתפלגות מוטה, וגם פה, ילדים ומבוגרים למדו יותר טוב את הקשרים בין אובייקטים חזותיים כאשר אלה הוצגו בהתפלגות זיפיאנית.
קישור למעבדה של פרופ’ ארנון:
https://he.arnonlanguagelab.com/inbal-arnon-phd
החיים עצמם:
פרופ’ ענבל ארנון גרה בדרום תל-אביב והיא אמא לילדון קסום בן שש. ביחד הם אוהבים לטייל בעולם (כשאין קורונה), לשחות בים, ולנגן בפסנתר. בזמן שנשאר, פרופ׳ ארנון מעורבת בפרוייקטים לקידום גיוון ושיויון באקדמיה ומחוצה לה ונהנית לחקור עם הסטודנטים.יות הנהדרות שלה.
פרופ׳ ארנון הקימה ב-2014 “מעבדה חיה” הראשונה מסוגה בישראל, בתוך מוזיאון המדע על שם בלומפילד בירושלים. במעבדה מתבצע מחקר התפתחותי עם ההורים והילדים שמבקרים במוזיאון. המטרה היא להרחיב את מגוון המשתתפים במחקר התפתחותי ובאותו זמן להנגיש ממצאים התפתחותיים להורים ולקהילה.
קישור למעבדה החיה:
https://www.thelivinglabjerusalem.com/
