קול המדע

מחקר בסיסי בכל תחומי הידע

בתמיכת הקרן הלאומית למדע

בעקבות האב הקדמון של הזית

בעקבות האב הקדמון של הזית

חוקרים גילו זן עתיק של עץ זית שקיים בישראל הרבה יותר זמן מהזן הסורי וכעת מנסים לשייכו לתקופה מסוימת ולהבין מתי ואיפה החל לגדול

במהלך ההיסטוריה שימש הזית בעיקר למאכל, הפקת שמן, בישול, מאור, פולחן ורפואה. לעץ הזית חשיבות תרבותית, היסטורית, דתית וסביבתית רבה בארץ ישראל, אשר נמצאת בלב האזור שבו בוית הזית לראשונה, לפני 7,000-5,000 שנה. כך למשל, בית הבד (מתקן להפקה ולייצור שמן זית) העתיק בעולם נמצא בחפירות בחוף הים באזור כפר סמיר שבחיפה ושרידי בתי בד עתיקים מתקופות שונות פזורים בכל רחבי הארץ. לפיכך חשוב לאפיין ולשמר את זני הזית העתיקים ביותר אשר נמצאים כאן.

פרופ’ עוז ברזני ופרופ’ ארנון דג ממינהל המחקר החקלאי, מכון וולקני, חוקרים עצי זית עתיקים בארץ, בני 400-300 שנה ומעלה. מטרתם העיקרית היא לאפיין את הזנים המקומיים, צאצאים של זנים עתיקים, ולשמרם. “אנו יכולים לשער מה גילו של עץ זית לפי היקף הגזע שלו. מבחינתנו עץ בעל היקף שגדול משני מטרים מוגדר כעתיק. אנו גם מעוניינים לשמר את האב הקדמון של הזית התרבותי, בהנחה שקיימים שרידים אחרונים של זיתי בר בארץ; אנחנו יכולים לאתרם, לבחון אם תכונותיהם מותאמות לתנאי הסביבה שבה הם גדלים (כגון יובש) ולשמר אותם ואת המאגר הגנטי של עצי זית עתיקים שגדלים בתרבות (תוצר של בירור והשבחה שנמשכו אלפי שנים), וכן בחלקות אוסף (שקיימות במרכז מחקר גילת בצפון הנגב ובפארק רמת הנדיב באזור זכרון יעקב). זאת בשל חשיבותם למורשת ולתרבות המקומיות”, מסביר פרופ’ ברזני.

עד כה דגמו ומיפו החוקרים עשרות עצי זית עתיקים ביותר מ-30 מטעים ברחבי הארץ, מצפון ועד דרום. אומר פרופ’ ברזני: “העצים והזנים שדגמנו עד כה וגדלים בחלקות האוסף כבר מניבים פרי. זנים הגדלים יחד באותם תנאים בחלקות האוסף מאפשרים לבחון את מאפייני העצים (למשל עמידות למזיקים ולמחלות) ותכונות חקלאיות של הזיתים כגון תקופת הצמיחה, כמות היבול, כמות השמן ביחס למשקל הפרי ותכונות השמן”.

במחקר מולקולרי ופנוטיפי, גילו החוקרים ש-90% מעצי הזית שדגמו משתייכים לזן אחד – הזן הסורי (שמקורו בצור, לבנון). בנוסף גילו כי יותר מ-80% מהעצים שדגמו הורכבו על כנות (פעולה שבה מרכיבים ענף מעץ אחד – “רוכב” – על ענף של עץ או שתיל ממקור גנטי אחר מאותו מין כדי לתת לו את אותן תכונות פרי ועמידות לתנאי הקרקע). עוד מצאו כי בתוך 10% מהעצים קיים זן שכנראה קדום יותר מהזן הסורי, כלומר קיים בארץ ישראל הרבה יותר זמן ממנו.

במחקרם האחרון, שזכה במענק מהקרן הלאומית למדע, ביקשו החוקרים לבחון ולאפיין את הזן הקדום הזה. אומר פרופ’ ברזני, “אנחנו משערים שבנקודת זמן מסוימת בהיסטוריה, הזן הסורי החליף את אותו זן קדום וצורת ההחלפה הייתה הרכבה של הזן הסורי על הזן הקדום. לכן אנו מוצאים אותו לרוב ככנה של עצים עתיקים. כל הממצאים הארכיאולוגיים (כגון גלעינים שנמצאו בחפירות בסמוך לבתי בד עתיקים וגרגירי אבקה במטעים) מעידים על אזור הסהר הפורה (שכולל את ישראל, קפריסין, לבנון, ירדן, סוריה, עירק ומצרים) כזה שבו התחיל הביות של עץ הזית ושל גידולים חקלאיים נוספים כגון חיטה, שעורה והקטניות חימצה (חומוס) ועדשה. ייתכן שזן הזית הקדום קרוב לתחילת הביות של הזית”.

כדי לשייך את הזן הקדום לתקופה מסוימת ולהבין מתי ואיפה החלו בני האדם לגדלו, בוחנים החוקרים את מאפייני גלעיניו ומשווים אותם לאלו של גלעינים מתקופות היסטוריות שונות.

כדי להצליח לשייך את הזן הקדום לתקופה מסוימת ולהבין מתי ואיפה החלו בני האדם לגדלו, בוחנים החוקרים, יחד עם אלעד בן דור, סטודנט לתואר שני, את מאפייני גלעיניו ומשווים אותם לאלו של גלעינים מתקופות היסטוריות שונות (“לכל זן יש גלעינים ייחודיים משלו”, מסביר פרופ’ ברזני). זאת באמצעות שיטות מולקולריות ומורפומטריות (ניתוח הצורה והגודל), אמצעים חישוביים ותוכנות עיבוד תמונה. “כדי לשייך גלעינים לזנים, אנו מנתחים את הגיאומטריה, אורך, רוחב ושטח הפנים שלהם ומאפייני צורה נוספים. אנחנו מצלמים אותם ומתרגמים את הצילום למדדים שבאמצעותם ניתן לאפיינם. כך בנינו מעין ‘אטלס’ של גלעיני זנים מרחבי הים התיכון; כל גלעין שלם שאנו בוחנים מצולם ומושווה לאטלס וכך משויך לזן מסוים”, מסביר פרופ’ ברזני.

החוקרים עדיין לא גילו את גיל הזן הקדום ומתי בוית, אך ממצאים גנטיים מלמדים שהוא משתייך לשרידי חקלאות ביזנטית (עצי זית מוכרים) שהתקיימה ביישובי הנגב לפני כ-1,500 שנה. “חקלאים ביזנטים גידלו שם עצי זית. אפיינו את הרקע הגנטי של עצים מאזור שבטה, בשיתוף עם פרופ’ גיא בר-עוז מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, ואנו יודעים שהוא מאפיין את אותו זן קדום”.

כדי לזהות ולאפיין את הזן הקדום, החוקרים משתמשים גם בכלים כימיים – הפקת השמן מהזית ואפיון פרופיל חומצות השומן שלו. בנוסף הם מנסים לפתח כלים לפענוח הדנ”א שמופק מגלעינים עתיקים.

“במחקר הנוכחי גילינו עד כה שהזן הסורי החליף את הזן הקדום באמצעות הרכבתו עליו. אנו משערים שחקלאים מקומיים מארץ ישראל עשו זאת כיוון שרצו לגדל זן מוצלח יותר שהגיע לאזורנו, עתיר יבול, תכולת שמן גבוהה ופרי גדול. באמצעות כלי המחקר שבידינו אנו מנסים להבין מהן תכונותיו החקלאיות של הזן הסורי שהופכות אותו מוצלח יותר, ומתי בדיוק נעשתה ההחלפה. כך נוכל לפענח את הרקע וההיסטוריה של גידול הזית בארץ ישראל, תהליך שהחל לפני כ-6,000 שנה”, מסכם פרופ’ ברזני.

החיים עצמם:

עוז ברזני

פרופ’ עוז ברזני, בן 59, בזוגיות, מתגורר ברמת גן. עיסוקו הוא תחביבו העיקרי (“התברכתי”) ובנוסף עוסק באמנות, חובב ספרים, מאזין לפודקאסטים (בפקקים) ואוהב לטייל בטבע.

 

 

ארנון דג

פרופ’ ארנון דג, בן 57, נשוי + שלושה בנים (21, 15 ו-15), מתגורר במושב לכיש. בזמנו הפנוי אוהב לטייל.

 

 

 

 

 

הרשמה לקבלת עדכונים מהאתר

אנא שלחו לי הודעה עם קישור
כאשר נוספת לאתר כתבה חדשה

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב pinterest
Pinterest
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn