בשבח העומס

מיפוי מיקום של צוותי רפואה ומטופלים בזמן אמיתי, מסייע למניעת טעויות בטיפול

מאות אלפי מקרי תמותה בשנה נגרמים בארה”ב לבדה, עקב טעויות בטיפול רפואי בבתי חולים. כדי לצמצם את התופעה הזאת, מתקיימות בבתי החולים תוכניות בטיחות וניהול סיכונים שנועדו להפחית – ואף למנוע – את הטעויות בטיפול ואת הפגיעות במטופלים.

מדובר במטלה לא פשוטה: המבנה הארגוני ומניפת המטלות של בתי חולם נחשבים למורכבים במיוחד. הם כוללים מחלקות, יחידות, מכונים, מרפאות, חדרי ניתוח, ועוד. טעויות רפואיות רבות – כגון מתן תרופה לא נכונה או במינון עודף, זיהוי שגוי של המטופל או של האיבר המיועד לניתוח והעברת זיהומים – הן הטעויות העיקריות אשר פוגעות במטופלים.

פרופ’ איתן נוה מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון חוקר ניהול, תפעול והתנהגות ארגונית ומסייע לארגונים לבנות תהליכים יעילים שבסופם מתקבל המוצר או השירות הרצוי. הוא מתמקד בטעויות ארגוניות, חדשנות (מוצרים חדשים שמעודדים תחרות בשוק) ואיכות המוצר או השירות. “טעויות מתרחשות בכל ארגון”, הוא אומר, “ובוודאי במערכת הבריאות. לרוב הן גורמות לנזקים, אבל לעתים הן גם תורמות לגילוי כלשהו שאפשר ללמוד ממנו”.

מחקרו הנוכחי של פרופ’ נוה, שזכה במענק מחקר מהקרן הלאומית למדע, עוסק באופן שבו אפשר להפחית ולמנוע טעויות בבתי חולים ובוחן טכנולוגיה הקרויה Real Time Location System (RTLS) במכון הסרטן דנה פרבר בבוסטון, ארה”ב – אחד המוסדות הרפואיים והמחקריים המובילים בעולם. RTLS היא מעין Waze של פנים בית החולים, שמזהה בכל רגע את מיקום הצוות הרפואי (כ-350 איש) והמטופלים שבאים לטיפול יומי (כ-1,000 ביום) באמצעות תגית שמוצמדת לחולצתם, וחיישנים שמותקנים בתקרות הבניין. המערכת  משדרת אלפי נתוני מיקום כל שלוש שניות וכך ניתן להעריך אם מטופלים נכנסו לתחנות הטיפול (כגון בדיקות דם, פגישה עם רופא, טיפול כזה או אחר, ועוד), בשעה המיועדת, וכמה זמן המתינו בכל תחנה. בדרך זו אפשר לנהל טוב יותר את התורים ולייעל את הטיפול. בנוסף, המערכת מקבלת דיווחים מהצוות על טעויות שהתרחשו.

פרופ’ נוה: “הטכנולוגיה הזאת עשויה להגביר את בטיחות הטיפול ולסייע בהפחתת טעויות. כך למשל, המתנה ממושכת (יותר מכמה שעות) נחשבת לכשל מערכתי ויכולה לפגוע בטיפול (לדוגמה, תרופה שהגיעה למטופל באיחור ניכר עשויה להיות פחות יעילה). באמצעות מערכת RTLS ניתן לזהות טעויות שכאלו ולפעול למניעתן”.

כדי לבחון כיצד ניתן להפחית או למנוע טעויות באמצעות המערכת, מנתחים פרופ’ נוה וצוותו את אלפי הנתונים שמתקבלים ממנה. עד כה ניתחו את נתוני המיקום וחישבו את העומס על הצוות הרפואי – מדד בעל השפעה מכרעת על היווצרות טעויות. אבל כאן ציפתה להם הפתעה: התברר שככל שהעומס היה גבוה יותר – פחת מספר הטעויות, וזאת עקב התנהגות מסתגלת. פרופ’ נוה: “שאלנו את עצמנו מדוע עומס גבוה מפחית את מספר הטעויות? וגילינו שבעטיו תורים הוקדמו. כאשר העומס התגבר, בית החולים התחיל לקבל מטופלים בשעות מוקדמות יותר. כלומר, התפתחה התנהגות מותאמת למצב, שמפחיתה את העומס וכך את הסיכון לטעויות”.

בעתיד מקווים פרופ’ נוה וצוותו להנגיש את הטכנולוגיה לבתי חולים וארגונים נוספים ולפתחה כך שתוכל לעקוב אחר גורמי תפעול נוספים, להבין את מקורן של טעויות – ולמנוע אותן.

החיים עצמם:

פרופ’ איתן נוה, נשוי פלוס שלושה ילדים (19, 16, 14), מתגורר בחיפה.