קול המדע

מחקר בסיסי בכל תחומי הידע

בתמיכת הקרן הלאומית למדע

 דרך הגוף

 דרך הגוף

חוקרים בוחנים אם פעילות גופנית אירובית, שמעלה את רמת האוקסיטוצין, הורמון האהבה והקשר בגוף, עשויה לשפר תפקוד חברתי של הסובלים מסכיזופרניה.

סכיזופרניה היא הפרעה נפשית כרונית שמשבשת את תפיסת המציאות (פוגעת ביכולת להבינה ולפרשה). הסיבה המדויקת להתפתחותה אינה ידועה עדיין, אך משערים שהיא נגרמת משילוב של גנטיקה וגורמים סביבתיים. ההפרעה מתאפיינת בתסמינים כגון הזיות, מחשבות שווא, הפרעות בארגון הדיבור והחשיבה, בעיות קוגניטיביות (כגון בקשב ובזיכרון), ירידה במוטיבציה ובכישורים החברתיים.

הבעיות החברתיות של הסובלים מסכיזופרניה כוללות התבודדות, קשיים בתקשורת, חוסר יוזמה, אפתיות, חוסר הנאה, חוסר ריכוז, ירידה בדיבור, ופגיעה בקוגניציה ובתקשורת החברתית (למשל בזיהוי הבעות פנים, טון דיבור ומחוות). “לסובלים מסכיזופרניה יש ליקויים קוגניטיביים, ובייחוד בקוגניציה החברתית, מה שפוגע בתפקודם החברתי: השתלבותם בחברה, תעסוקה, מערכות יחסים וזוגיות, ולמעשה, כל מה שקשור לאינטראקציה חברתית. תחום זה הוא אחת מבעיותיהם המרכזיות”, מסביר פרופ’ אורי רסובסקי, פסיכולוג קליני וחוקר מוח מהמחלקה לפסיכולוגיה והמרכז הרב-תחומי לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן.

פרופ’ רסובסקי חוקר פסיכופתולוגיות קשות ובעיקר סכיזופרניה כדי להבין את התהליכים המוחיים, הביולוגיים והפסיכולוגיים שגורמים להן ולנסות לשפר את איכות החיים של הנפגעים. מטרת מחקרו הנוכחי, שזכה במענק מהקרן הלאומית למדע, היא לנסות לשפר את התפקוד החברתי של הסובלים מסכיזופרניה באמצעות פעילות גופנית אירובית וטיפול פסיכולוגי הממוקד בקשיים חברתיים.

פרופ’ רסובסקי וצוותו

מחקרים, ובהם אלה של פרופ’ רסובסקי וצוותו, הראו שפעילות אירובית, בעיקר אינטנסיבית, תורמת לשחרור אוקסיטוצין – “הורמון האהבה והקשר” – ומעלה את רמתו בגוף. להורמון זה תפקיד חיוני בוויסות תחושות גופניות ובהבאת המערכות הביולוגיות בגוף לכדי איזון (הומאוסטזיס). כך, הוא תורם להפחתת מתח וחרדה ולשיכוך כאב גופני ונפשי. בנוסף, ידוע כי רמתו בגוף עולה בעת אינטראקציה חברתית וקשרים בין-אישיים חיוביים וכי הוא מחזק אותם ותורם לקרבה ולמיומנויות חברתיות.

לצורך מחקרם הנוכחי גייסו פרופ’ רסובסקי וצוותו כ-100 נבדקים שאובחנו בסכיזופרניה ממרכזים רפואיים והוסטלים שונים בארץ. הם חולקו לשלוש קבוצות שכל אחת מהן מקבלת התערבות אחרת: קבוצה אחת מבצעת פעילות אירובית אינטנסיבית, קבוצה שנייה מבצעת פעילות אירובית מתונה (בעצימות נמוכה יותר) וקבוצה שלישית מבצעת פעילות גופנית קלה (מתיחות בלבד). הפעילות האירובית כוללת ריצה ושימוש במכשירים וכדור. כל נבדק משתמש בשעון דופק והפעילות מותאמת לרמת הכושר הגופני הבסיסי. “המטרה העיקרית היא להעלות את הדופק לפי הגדרת עוצמת הפעילות”, אומר פרופ’ רסובסקי. את רמת האוקסיטוצין בוחנים החוקרים באמצעות דגימות רוק שנלקחות מהנבדקים בכמה נקודות זמן, לפני הפעילות הגופנית ואחריה. במקביל, נבדקי כל הקבוצות מקבלים טיפול בקוגניציה חברתית שפותח באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג’לס (UCLA) ונעשה בשיתוף עמה. בטיפול זה הנבדקים לומדים לזהות הבעות פנים, מחוות וצורות דיבור שונות.

האימונים מתקיימים מדי שבוע ומועברים על ידי מדריכי כושר מוסמכים, ואת הטיפול בקוגניציה חברתית מבצעים סטודנטים לתארים מתקדמים בפסיכולוגיה מאוניברסיטת בר-אילן שהוכשרו לכך על ידי חוקרים מ-UCLA. בשלב זה אוספים החוקרים את הממצאים ובקרוב יחלו בניתוחם.

במחקרים קודמים מצאנו שאמנות לחימה, בעיקר אינטנסיבית, מעלה את רמת האוקסיטוצין אצל אנשים בריאים ונוער בסיכון. כיוון שהסובלים מסכיזופרניה עשויים להתקשות בענף זה, בחרנו עבורם פעילות גופנית כללית יותר, שיהיה להם קל ליישם.

“במחקרים קודמים מצאנו שאמנות לחימה, בעיקר אינטנסיבית, מעלה את רמת האוקסיטוצין אצל אנשים בריאים ונוער בסיכון. כיוון שהסובלים מסכיזופרניה עשויים להתקשות בענף זה, בחרנו עבורם פעילות גופנית כללית יותר, שיהיה להם קל ליישם. אנו מאמינים שהיא מעלה את רמת האוקסיטוצין בגופם וכך תורמת לשיפור מיומנויותיהם החברתיות. בגדול, ידוע שפעילות גופנית מחזקת את הנפש ותורמת ליכולות הקוגניטיביות והפסיכולוגיות של אנשים בכלל והסובלים ממחלה נפשית בפרט”, מסכם פרופ’ רסובסקי.

החיים עצמם:

אורי רסובסקי

פרופ’ אורי רסובסקי, 55, נשוי + ארבעה ילדים, מתגורר בשוהם. בזמנו הפנוי מתאמן באמנויות לחימה ובשיט ומדריך בתחומים אלו.

 

 

 

 

 

 

הרשמה לקבלת עדכונים מהאתר

אנא שלחו לי הודעה עם קישור
כאשר נוספת לאתר כתבה חדשה

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב pinterest
Pinterest
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn