קול המדע

מחקר בסיסי בכל תחומי הידע

בתמיכת הקרן הלאומית למדע

הביולוגיה של ההקשבה

הביולוגיה של ההקשבה

מערכת הקשב האנושית יכולה להיות דינמית, לדלג ביעילות בין גירויים ולקלוט מידע רב, כך שאינה סטטית כפי שנהוג היה לחשוב

מערכת הקשב נועדה למנוע הצפה של מערכת עיבוד המידע במוח במידע לא רלוונטי שמגיע מהחושים ומהזיכרון. אז כיצד אנו מצליחים למקד את הקשב שלנו בסביבה מרובת גירויים וכיצד מוחנו מעבד את המידע שמתקבל מסביבה זו?

פרופ’ אילנה ציון-גולומביק וחברות הצוות שלה מהמרכז הרב-תחומי לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן, בוחנות את האופן שבו המוח מעבד את מגוון הגירויים שסביבו ואת אלו ש”תופסים” את הקשב בסופו של דבר. “אנחנו מנסות לפענח מנגנונים מוחיים של קשב ולחבר בינם לבין התנהגות. כיצד אנחנו מצליחים למקד את הקשב בסביבה מרובת גירויים ועד כמה הסחות הדעת משפיעות על הביצועים. זהו מחקר בסיסי אך כמובן שהוא יכול לסייע ליישומים שונים בתחום, למשל בהבנת הפעולה המוחית של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ושל מבוגרים עם קשיי שמיעה (שקשה להם להיות במקום רועש) והאופן שבו אולי ניתן יהיה להשפיע עליה בעתיד. המדד המוחי שאנחנו מפיקות מאפשר לבחון את ביצועיהם לעומת אלו של אחרים, להציע פתרונות, כגון עיצוב מרחב מותאם, ולהעריך אותם”, מסבירה פרופ’ ציון-גולומביק.

בחלק מניסוייהן מדמות החוקרות במעבדה מצבים מהחיים האמיתיים (למשל באמצעות טכנולוגיית מציאות מדומה), כמו סביבה של כיתה או בית קפה שכוללת רעשים ודיבורים רבים, שבה הנבדקים מנסים להתנהל (למשל, לקיים שיחה). לאחרונה החלו לבצע גם ניסויים מחוץ למעבדה, בסיטואציות אמיתיות, למשל בכיתות. בכל הניסויים נמדדת פעילותם המוחית של הנבדקים. “בשני סוגי הניסויים אנחנו בוחנות כיוון חדש במחקר, שבו הגירויים טבעיים יותר ופחות נשלטים, מה שמסייע לחשוף התנהגויות ופעילויות מוחיות ייחודיות. כך אנחנו יכולות להבין למשל כיצד תלמידים מתמודדים עם ריבוי גירויים בכיתה, מה גורם להם להקשיב או מפריע לכך, ועד כמה הצליחו ללמוד את החומר. ב-20 דקות של שיעור מתרחשות 30 הפרעות בממוצע; נכנסים, יוצאים, הדלת נפתחת, נסגרת, נטרקת. זה מוציא את התלמידים מריכוז”, מסבירה פרופ’ ציון-גולומביק.

משמאל, למעלה: מכשיר ה-MEG היחיד בארץ שנמצא באוניברסיטת בר אילן. משמאל, למטה: מבנה הניסוי, שבו מושמעים דוברים שונים לכל אוזן, והנבדקים צריכים להקשיב לאחד, ולהתעלם מהשני.
מימין: תגובת המוח לדיבור שמקשיבים לו (למעלה) ולדיבור שמנסים להתעלם ממנו.אפשר לראות שתגובת המוח חזקה יותר לדיבור הקשוב וכן שתגובה זו מערבת אזורי מוח רבים יותר, בדגש על אזורי שמיעה ושפה.

במחקרן האחרון, שזכה במענק מהקרן הלאומית למדע, ביקשו החוקרות לבדוק קפיצות של קשב (קשב מבוזר) – האופן שבו ניתן לקלוט מידע מכמה גירויים במקביל ולא רק מגירוי ראשי אחד. לשם כך בחנו כ-50 צעירים (בני 30-20) – הן נתנו להם להקשיב באוזניות לשני דוברים (שחקנים) שמדברים בו-זמנית (מספרים סיפור אישי) ותוך כדי כך בחנו במכשיר מגנטואנצפלוגרפיה MEG)) את פעילותם המוחית ואת מיקומה, ולמעשה את האופן שבו המוח פועל כדי לייצר הקשבה. הנבדקים שכבו בתוך המכשיר והתבקשו להקשיב לאחד הדוברים או לשניהם ולאחר מכן נשאלו שאלות על סיפוריהם.

נמצא כי יותר מ-80% מהנבדקים הצליחו להקשיב היטב לשני הדוברים ולהשיב נכון על השאלות על סיפורם למרות הקושי הצפוי. מה יכול להיות ההסבר לכך? לדברי פרופ’ ציון-גולומביק, “ראינו שאזורי מוח רבים היו פעילים, למשל אלו הקשורים בשמיעה ושפה, ובנוסף רשת מוחית שמחברת בין אזורים קדמיים לאונות במוח, רשת קשב שפועלת חזק. כלומר, נעשה מאמץ מוחי גדול לביצוע המשימה. בנוסף יכולנו להבין לאיזה דובר הם מקשיבים באותו רגע. קצב פעילות מוחית מהיר העיד על הקשבה לדובר שמדבר מהר יותר ולהפך. כלומר, המוח הסתנכרן עם הדיבור שעניין אותו באותו הרגע וחיקה את מאפייניו. מכאן ניתן להבין שמערכת הקשב יכולה להיות דינמית, לדלג ביעילות בין גירויים ולקלוט מידע רב, וזה מעניין כי לרוב אנו תופסים קשב כמערכת סטטית. בהמשך נוכל לבדוק כיצד קפיצות הקשב הללו מתקיימות אצל אנשים עם הפרעת קשב וריכוז, אולי אצלם הן יותר באות אחת על חשבון השנייה”.

בניסוי נוסף שבו נעשה שימוש בטכנולוגיית מציאות מדומה, יצרו החוקרות סיטואציה שבה הנבדקים יושבים בבית קפה, מולם דמות שמספרת סיפור אישי וברקע עובדת שמכריזה שמות של אנשים שההזמנה שלהם מוכנה, ובהם גם את השמות של הנבדקים עצמם.

בניסוי נוסף שבו נעשה שימוש בטכנולוגיית מציאות מדומה יצרו החוקרות סיטואציה שבה הנבדקים (גם הם צעירים בני 30-20) יושבים בבית קפה, מולם דמות שמספרת סיפור אישי וברקע עובדת שמכריזה שמות של אנשים שההזמנה שלהם מוכנה, גם את השמות של הנבדקים עצמם. בנוסף, מדי פעם כרזה משפט לא תקין (כגון “קפה בשביל גזר!”). במקביל נמדדה פעילותם המוחית במכשיר EEG. “רצינו לראות כיצד הנבדקים מגיבים לקריאה בשמם ולמשפטים חריגים, עד כמה הם מושכים את תשומת לבם כאשר הם מנסים להתרכז בהקשבה לדמות שמולם, וגילינו כי פעילותם המוחית באזורי עיבוד מילים התגברה. מכאן הבנו כי גם כאשר הוא לא מוכן לכך, המוח ער לגירויים חיוניים, חריגים ומוזרים, מדלג ביניהם, ומסיט אליהם את הקשב, גם כאשר אינם קשורים למטרתו העיקרית. זה  שוב מעיד על הדינמיות של הקשב, ייתכן שפועל כאן מנגנון אבולוציוני, הישרדותי, שדואג לכך שלא נחמיץ מידע חיוני שמגיע מהסביבה. גם את הניסוי הזה ניתן לבצע על אוכלוסיות שונות ולבחון רגישות להסחות דעת בסביבה”, מסכמת פרופ’ ציון-גולומביק.

החיים עצמם:

אילנה ציון-גולומביק

פרופ’ אילנה ציון-גולומביק, 43, נשואה + ארבע בנות, מתגוררת בירושלים.

 

 

 

הרשמה לקבלת עדכונים מהאתר

אנא שלחו לי הודעה עם קישור
כאשר נוספת לאתר כתבה חדשה

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב pinterest
Pinterest
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn