קול המדע

מחקר בסיסי בכל תחומי הידע

בתמיכת הקרן הלאומית למדע

הסתברות במוסר ובמשפט

הסתברות במוסר ובמשפט

שילוב לא שגרתי בין  פילוסופיה, משפטים ותיאוריה של מערכות מורכבות, מציע תובנות מפתיעות

במשפט נעשה שימוש רב במושגים הסתברותיים. למשל, במשפט אזרחי בית המשפט צריך להכריע אם התובע הוכיח את עילת התביעה ברף של "מאזן הסתברויות", דהיינו בהסתברות גבוהה מ-50%. במשפט פלילי סטנדרט ההוכחה גבוה יותר, ובית המשפט צריך להכריע אם התביעה הוכיחה את אשמת הנאשם "מעל לכל ספק סביר". גם בדיונים מוסריים נתקלים לעיתים קרובות בשאלות אתיות המערבות מושגים הסתברותיים כגון, מתי, אם בכלל, יש חובה מוסרית לתת לאנשים "סיכוי שווה" לקבל הטבה כלשהי. אולם על אף השימוש התדיר במושגי הסתברות במשפט ובמוסר, המשמעות שלהם אינה מספיק ברורה. בפילוסופיה של ההסתברות יש הבחנה בין מושגי הסתברות שונים, ומתעוררת השאלה כיצד יש להבין את מושגי ההסתברות שנעשה בהם שימוש במוסר ובמשפט ואיזו מהפרשנויות השונות של "הסתברות" היא הפרשנות הרלבנטית בהקשר משפטי או מוסרי כזה או אחר.

שאלות מסוג אחר, שהרבה פעמים שנויות במחלוקת, נוגעות להשלכות הנורמטיביות של אי-ודאות לגבי מצבי עניינים בעולם או על הנורמות המוסריות עצמן. לדוגמה, בדצמבר 2019 החלו להגיע דיווחים לגבי מקרים של הדבקה בזן חדש של נגיף הקורונה בעיר ווהאן שבסין. מטבע הדברים, התופעה החדשה לוותה באי-ודאות עובדתית רבה לגבי הנזק הצפוי מהנגיף ובמחלוקות מוסריות ומשפטיות עמוקות לגבי הצעדים שיש לנקוט ושננקטו על-ידי מדינות שונות במטרה להתמודד עם הסיכון. דוגמה מהקשר נורמטיבי אחר היא כיצד ראוי לתכנן מערכות אוטונומיות – כגון מכוניות אוטונומיות או מערכות נשק אוטונומיות – לפעול בתנאי אי-ודאות. בהקשר זה, האם מערכות אוטונומיות צריכות לפעול בסיטואציה נתונה באותו אופן שבו סוכן מוסרי אנושי היה צריך לפעול באותה סיטואציה, או שמא ראוי לכונן "אתיקה של רובוטים" שתכתיב את התנהגותם, בדומה לשלושת חוקי הרובוטיקה שניסח סופר המדע הבדיוני איזק אסימוב?

ד"ר עפר מלכאי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים מנסה במחקרו לבחון, מפרספקטיבה פילוסופית, כיצד אפשר להשתמש במושגי הסתברות בתחומי המוסר והמשפט בהקשרים נורמטיביים שונים.

 

חלק אחד של המחקר, שזכה למענק מחקר מהקרן הלאומית למדע, מתמקד בנורמות מוסריות שכוללות סף הסתברותי. לדוגמה, רבים מאמינים שיש איסור על הריגה מכוונת של אדם חף מפשע גם אם כתוצאה מכך יינצלו חייהם של מספר אנשים. אבל כיצד ראוי לפעול כאשר יש סיכוי קטן בלבד, נניח של חמישה אחוזים, שהאדם שהריגתו תציל מספר אנשים הוא חף מפשע ואינו מסכן באופן מכוון את חייהם של האנשים שאפשר להציל רק באמצעות פגיעה בו? נורמה מוסרית עם סף הסתברותי עשויה להתיר את ההרג מתחת לסף מסוים של סיכוי לחַפּוּת. נושא נוסף שהמחקר עוסק בו, שאולי מהווה מקרה פרטי של איסור מוסרי עם סף הסתברותי, הוא סטנדרט ההוכחה הפלילי של "מעל לכל ספק סביר". אחת ממסקנות מחקר זה, שבו השתתף גם  ד"ר רם ריבלין מהאוניברסיטה העברית בירושלים, היא שבמשפט אזרחי שופטים רשאים להתעלם מספק עצמי  באשר ליכולתם לשקול נכון את הראיות שהוצגו במשפט ולהסיק מהן כי עילת התביעה הוכחה ברף הנדרש. לעומת זאת, במשפט פלילי עליהם לקחת בחשבון ספקות עצמיים כאלה במקרים מסוימים.

חלק אחר ולא מתוכנן של המחקר נוסף בעקבות פריצת מגפת הקורונה והצורך להתמודד עם דילמות מוסריות ומשפטיות חדשות שכוללות אלמנטים של הסתברות ואי-ודאות. חלק זה מנסה להעריך נורמטיבית את התגובות המשפטיות למגיפה ולאי-הוודאות הנלווית אליה, בפרט בהקשר של ביקורת שיפוטית על פעולות שלטוניות שפוגעות בחירויות ובזכויות אינדיבידואליות כגון חופש תנועה והזכות לפרטיות. מחקר משותף עם פרופ' מיכל שור-עופרי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בוחן את התגובה המשפטית למגפת הקורונה, תוך שימוש בכלים הלקוחים מהתיאוריה של מערכות מורכבות (complexity theory). מסקנת מחקר זה היא שהכלים המשפטיים הקיימים אינם "מכוילים" מספיק לטיפול במגפות, וכי שימוש בתובנות ממדע המורכבוּת עשוי להוביל למסקנות קאונטר-אינטואיטיביות שעומדות לעיתים בניגוד למוסכמות משפטיות מקובלות.

חלק מהמחקר עוסק בסיכויים וצדק חלוקתי, נושא שנוגע למשל לסוגיית הקצאת איברים להשתלה

חלק נוסף של המחקר עוסק בסיכויים וצדק חלוקתי, נושא שנוגע למשל לסוגיית הקצאת איברים להשתלה. נניח שהשתלת איברים כלשהי אינה מצליחה; האם העובדה שלמקבל האיבר שנדחה ניתן סיכוי להירפא רלבנטית לגבי מיקומו ברשימת ההמתנה להשתלות הבאות?  בשלב זה מסתמנת מהמחקר מסקנה ספקנית לגבי החשיבות של סיכויים בהקשר של צדק חלוקתי, אך בדומה למחקרים פילוסופיים רבים אחרים – עיקר תרומת המחקר נעוץ פחות במסקנות ויותר בהבהרת השאלות העומדות על הפרק ובהצגת טיעונים בעד ונגד עמדות אפשריות לגבי שאלות אלה.

החיים עצמם:

ד"ר עופר מלכאי

השכלתו האקדמית של ד"ר עפר מלכאי היא במשפטים ובפיזיקה, אבל עיסוקו האקדמי העיקרי הוא  בפילוסופיה – תחום שאין לו בו השכלה פורמלית וחלק גדול מהידע שלו בו נרכש לדבריו בשיעורים ששמע במסגרת התוכנית ל"שומעים חופשיים" של מכון מגיד באוניברסיטה העברית. מכיוון שכך, סבור  ד"ר מלכאי שהעיסוק האקדמי שלו הוא בעצם תחביב.

 

 

 

הרשמה לקבלת עדכונים מהאתר

אנא שלחו לי הודעה עם קישור
כאשר נוספת לאתר כתבה חדשה

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב pinterest
Pinterest
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn