זו הכלכלה – כאן, שם, וגם בארגונים בינלאומיים

מאות ארגונים בינלאומיים נאבקים על תקציביהן של מדינות הלאום. אבל מה קורה כשהמדינות נפגעות במשבר כלכלי?

מאות ארגונים בינלאומיים פועלים היום בעולם, מהם ארגונים אזוריים כמו האיחוד האירופי, האיחוד האפריקאי ונאט”ו ומהם ארגונים גלובליים כמו האומות המאוחדות, ארגון הבריאות העולמי וארגון הסחר העולמי. עד לא מזמן, ההנחה במחקר הייתה שארגונים אלה מועילים למדינות החברות – ולכן הם רק יתרבו מספרית ויתעצמו פוליטית עם השנים. לאחרונה, הפרדיגמה הזו נסדקה. כן, מתברר שגם ארגונים בינלאומיים יכולים “למות”.

“זה כמובן קשור למציאות”, מסביר פרופ’ יורם הפטל, ראש המחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים. “הברקזיט, נטישת ממשל טראמפ את הסכם האקלים והאיום לפרוש מנאט”ו ומארגון הבריאות העולמי – כל אלה חשפו מחדש אמת ישנה: כ-30% מכל הארגונים הבינלאומיים שהוקמו התפרקו כך או אחרת. למשל, חבר הלאומים שקדם לאו”ם או ברית ורשה שהתפרקה עם התמוטטות חומת ברלין”.

במחקרו החדש, שזכה למענק מחקר של הקרן הלאומית למדע, מתמקד פרופ’ הפטל בקשר שטרם נחקר בין משברים כלכליים להיחלשות והתפרקות ארגונים בינלאומיים.

“אנחנו יודעים שמשברים כלכליים פורצים כל כמה שנים”, אומר פרופ’ הפטל. “יש משברים חריפים יותר ופחות. שתי דוגמאות מובהקות מהשנים האחרונות הן המשבר הכלכלי העולמי של 2008 ומשבר הקורונה – שכמובן לא צפיתי אותו כשביקשתי את המענק מהקרן הלאומית למדע, אבל אני בהחלט מתכוון להתייחס אליו במחקרי. בשלב הראשון של משבר הקורונה ראינו מעט מאוד שיתוף פעולה. מדינות התכנסו לתוך עצמן והתחרו זו בזו על המשאבים, כמו מכונות הנשמה. מצד שני, שיתוף פעולה בינלאומי הוא הכרחי לצליחת המשבר, הן המשבר הבריאותי והן המשבר הכלכלי שבא בעקבותיו. לכן, נשאלת השאלה מהי ההשפעה של משברים כלכליים על ארגונים בינלאומיים: האם הם מתחזקים או נחלשים בעתות משבר?”

במחקרו הקודם, בחן פרופ’ הפטל את השפעתם של משברים כלכליים על ארגונים בינלאומיים כלכליים אזוריים, כמו האיחוד האירופי וגופים דומים בין מדינות באפריקה, אסיה, ואמריקה הלטינית. הוא מצא כי אמנם בטווח הקצר ארגונים אלה נחלשו כתוצאה ממשברים – אבל בטווח ארוך של חמש שנים ויותר הארגונים יצאו מהם מחוזקים. כעת, בכוונתו לבדוק אם הממצא הזה תקף גם לארגונים בינלאומיים מסוגים אחרים, כמו ארגונים גלובליים וארגונים שעוסקים בביטחון, בטכנולוגיה ובבריאות.

“ההיגיון הפשוט אומר שבזמן משבר כלכלי, למדינה יש פחות משאבים להקצות לארגונים בינלאומיים. מצד שני, ארגונים בינלאומיים יכולים לחלץ מדינות ממשברים כלכליים – ולכן הגיוני להשקיע בהם יותר דווקא בזמן משבר. כאן יש לי מספר השערות מותנות, שאני מתכוון לבדוק בעזרת שיטות מחקר כמותניות ואיכותניות. למשל, אני משער שארגונים כלכליים מתחזקים בזמן משבר, יותר מארגונים של איכות הסביבה או ביטחון למשל, כי בכוחם לעזור למדינות החברות להיחלץ מהמשבר. בנוסף, אני משער שבתחום שפועלים בו מספר ארגונים המתחרים זה בזה – הסיכוי להיחלשותו של אחד מהם גבוה יותר. לדוגמה, היום האיחוד האירופי ונאט”ו מתחרים זה בזה בקידום ביטחון בינלאומי – מה שמוריד את סיכויי ההישרדות של כל אחד משני הארגונים כתוצאה מהמשבר הכלכלי של מגפת הקורונה”.

החיים עצמם:

“אני גנאולוג חובב”, אומר פרופ’ הפטל, “גם זה סוג של מחקר. אני מחפש אחר שורשיי המשפחתיים, בעיקר בהסתמכות על ארכיונים. בענפים מסוימים של עץ משפחתי כבר הגעתי עד לראשית המאה ה-19”.