קול המדע

מחקר בסיסי בכל תחומי הידע

בתמיכת הקרן הלאומית למדע

להאריך את תקופת הפוריות של גברים

להאריך את תקופת הפוריות של גברים

מחקר ברקמות אשך של זבובי פירות הראה כי תאי האב נבלעים על ידי התאים שאמורים לתמוך בהם, וכי במבוגרים התהליך הזה אטי יותר

תאי גזע יכולים להתמיין לכל תא בגוף, למשל לתאי מעי, שריר, עור, עצב ומין. התמיינות זו חיונית להתפתחות העוברית (יצירת איברים) ולחידוש וריפוי רקמות ואיברים (תחום שמשמש גם ברפואה הרגנרטיבית, המחדשת); הם מתחלקים לשני תאים – תא אחד ממשיך להיות תא גזע ונשאר בגומחה שלו (אזור המכונה "נישה של תאי הגזע"), שם הוא נשמר במצב רדום ומוגן עד שעולה בו צורך (למשל בעת פציעה), והתא השני מתמיין לתא אב (פרוג'ניטור),  שממנו נוצר לבסוף תא פונקציונלי (למשל תא זרע).

פרופ' הילה טולדאנו מהחוג לביולוגיה של האדם באוניברסיטת חיפה וצוותה חוקרים את תהליך ההתמיינות של תאי גזע באדם הבוגר, ומתמקדים בתאים של מערכת המין הגברית, גם אלו שנותרים בנישה וגם אלו שמתמיינים לתאי זרע. בין השאר, מנסים החוקרים להבין כיצד ומדוע תהליך זה משתבש עם העלייה בגיל – למה פוחתת חלוקת תאי הגזע ולמה הם מתחלקים פחות טוב – דבר שפוגע  בתפקודם ובתפקוד הרקמות שמכילות אותם, כך שיותר קשה לרפא אותן. בהמשך, מוביל התהליך הזה גם לפגיעה בפוריות הגברית (פחות התמיינות לתאי זרע), או שתאי הגזע מתמיינים לתאי זרע פחות איכותיים שמהם נוצרים צאצאים פחות בריאים.

פרופ' טולדאנו (במרכז) וצוות מעבדתה

פרופ' טולדאנו וצוותה בוחנים רקמות אשך של זבובי פירות צעירים ומבוגרים – משווים ביניהן ובודקים אם וכיצד אפשר להשפיע – באמצעים גנטיים – על התמיינות הפרוג'ניטורס שבהן, לתאי זרע.  בשלב מוקדם של תהליך התמיינות זה, כשליש מהפרוג'ניטורס מתים. במחקרם האחרון ניסו החוקרים להבין מדוע הם מתים – האם בשל סיבה גנטית או שרירותית – וכיצד. כלומר, אם הם מתים כיוון שהם פגומים (וכך נמנעת התמיינותם לתאי זרע קלוקלים); או מכיוון שהם מיוצרים בעודף. לשם כך הם חקרו – בסיוע מענק מחקר מהקרן הלאומית למדע – את רקמות האשך של הזבובים, כולל תאי הגזע והנישה שבהן. זבובים אלה מהווים מודל מחקרי יעיל המעיד במידת התאמה טובה למתחולל בארוגניזמים גדולים יותר, דוגמת האדם.

המחקר העלה כי תאים שכנים שמלווים את הפרוג'ניטורס (תאי תמך שדרושים להתמיינותם לתאי הזרע), גם בולעים אותם באמצעות הפרשת חומרים חומציים. עוד התברר כי ברקמות אשך שנלקחו מזבובים מבוגרים – בליעת הפרוג'ניטורס הייתה אטית יותר. אומרת  פרופ' טולדאנו, "מכאן יכולים להתפתח בזבובים המבוגרים, שני תרחישים: או שעולה הסיכוי ליותר פרוג'ניטורס פגומים שלא מתים, שמהם עשויים להיווצר תאי זרע וצאצאים פגומים, או שדווקא נשמרים יותר פרוג'ניטורס חיוניים ועולה מספר תאי הזרע הבריאים שהם מייצרים, מה שתורם להארכת גיל הפוריות. בשלב זה אנחנו עוד לא יודעים איזה תרחיש מתקיים בפועל".

 

בזבובים המבוגרים יכולים להתפתח שני תרחישים: או שעולה הסיכוי ליותר תאי אב פגומים שלא מתים, שמהם עשויים להיווצר תאי זרע וצאצאים פגומים, או שדווקא נשמרים יותר תאי אב חיוניים ועולה מספר תאי הזרע הבריאים שהם מייצרים

פרופ' טולדאנו מציינת עוד כי מכיוון שלא מדובר בהחלטה פרטנית  של התא למות (כפי שקורה באפופטוזיס – מצב שבו התא משמיד את עצמו באופן מבוקר), אלא באינטראקציה בין תאים (הבליעה), יותר קל לשלוט בתהליך זה. "כך למשל", היא מציינת, "אם הפרוג'ניטורס נבלעים ומתים כי הם פגומים גנטית – נרצה לשמר את בליעתם ולהיפטר מהם. אך אם הם תקינים ונבלעים רק בשל כמות עודפת – נרצה למנוע זאת כדי שייוצרו מהם יותר תאי זרע וגיל הפוריות יוארך. נוכל לעשות זאת, למשל, באמצעות החדרת מולקולות שמשבשות את התקשורת בינם לבין תאי התמך שבולעים אותם. בנוסף נוכל לבדוק את תפקודם אצל גברים עם בעיית פוריות, לבדוק אם היא נובעת מבליעת יתר של פרוג'ניטורס שמתמיינים לתאי זרע".

החוקרים עדיין לא גילו מדוע מלכתחילה תאי התמך בולעים את הפרוג'ניטורס – אם בשל פגם גנטי שקיים בהם או מכיוון שיוצרו בעודף – וזהו השלב הבא במחקרם.

החיים עצמם:

פרופ' טולדאנו (מימין) וד"ר מרינה וולין, בוגרת המעבדה בטקס קבלת הדוקטורט שלה

פרופ' הילה טולדאנו, בת 52 (בזוגיות ואמא לבת 21), גרה בקיבוץ גשר הזיו. "קשה לי עם אורח החיים העירוני", היא אומרת, "הקיבוץ נעים, מרגיע, מייצר שקט. בשעותיה הפנויות המעטות היא אוהבת לקרוא ("הכל כמעט") ולעשות הליכות.

 

 

 

 

 

 

 

 

הרשמה לקבלת עדכונים מהאתר

אנא שלחו לי הודעה עם קישור
כאשר נוספת לאתר כתבה חדשה

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב pinterest
Pinterest
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn