קול המדע

מחקר בסיסי בכל תחומי הידע

בתמיכת הקרן הלאומית למדע

להציל את הצבים הירוקים

להציל את הצבים הירוקים

חוקרים מנתחים את הדנ”א ואת הפרופיל ההורמונלי של הצבים הירוקים, כדי להבין את הפיזיולוגיה, ההתפתחות והרבייה שלהם ולהבטיח את הישרדותם

אוכלוסיית צב הים הירוק בים התיכון נמצאת בסכנת הכחדה ומוגנת לפי חוק. זאת בעיקר מכיוון שבשנות ה-30, בימי המנדט הבריטי, כ-2,000 מהצבים ניצודו מדי שנה בחופי ישראל לצורך מסחר בבשרם ושריונם. כיום מונה האוכלוסייה כ-450 נקבות מטילות בכל הים התיכון. בחופי ישראל, שבעבר שימשו אתר הטלה לאלפי נקבות, מטילות כיום רק כעשר נקבות מדי שנה.

לצבי הים הירוק תפקיד מפתח בשמירה על איזון אקולוגי בבית הגידול הימי והחופי. הם צמחונים וניזונים בעיקר מאצות ועשב ים ומקדמים את בריאותם באמצעות רעייה. כמו כן, ביציהם משמשות חומרי הזנה לבית הגידול החופי והצומח שבו.

המרכז הארצי להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים עוסק בשיקום צבים שנפגעו ומגן על קניהם בחוף הים באמצעות העתקתם לחוות הדגרה מגודרות ומוגנות הממוקמות בשמורות חוף. בנוסף הוא עורך מחקרים למען שימורם ומקיים גרעין רבייה שלהם (שכולל שתי בריכות מים ענקיות וחוף שעליו הנקבות יכולות להטיל); בגרעין זה, הראשון מסוגו בעולם, החלו להיאסף בשנת 2002 צבים ירוקים בני יומם אשר בקעו מביציהם. צבים אלו תורמים רבות לשיקום אוכלוסיית המין: כשהם מגיעים לבגרות הם מתרבים ביניהם ומטילים ביצים. הביצים מועברות לחוות הדגרה, וכשהצאצאים בוקעים מהן, הם משוחררים לים.

משחררים צבים

לצבים אשר מגיעים לים בבטחה אורבות סכנות רבות, בהן סכנת טריפה ומחסור בחופים שמתאימים לקינון, להטלה ולהתפתחות תקינה של הביצים (בעקבות פעילות אנושית ענפה כגון בנייה). בנוסף הם נידוגים בשוגג כשלל לוואי ומסתבכים בפסולת פלסטיק אשר דומה למזונם, וכן בקרסי דיג וברשתות. בנוסף, הם מאוימים מפגיעה ישירה של כלי שיט (כיוון שהם חייבים לעלות לפני המים ולנשום). גם פיצוצים קוליים בים עקב חיפוש גז ונפט, פיתוח תשתיות ופעילות צבאית יכולים לגרום להם נזקי הדף באיברים הפנימיים.

פרופ’ ירון טיקוצ’ינסקי (גנטיקאי) וד”ר יוסי אייזן (ביולוג ואנדוקרינולוג ימי) מהפקולטה למדעי הים במרכז האקדמי רופין חוקרים את הגנטיקה והרבייה של צב הים הירוק כדי להגדיל את האוכלוסייה שלו, לתרום להתפתחותו ולשימורו, ולתמוך בגרעין הרבייה של המרכז הארצי להצלת צבי ים. אומר  פרופ’ טיקוצ’ינסקי: “אני חוקר גנטיקה של אוכלוסיות ימיות, בעיקר כאלה שנמצאות בסכנת הכחדה. כשהתחלתי את המחקר על צב הים הירוק, לפני כ-15 שנה, העריכו שיש רק עשר נקבות שמטילות בחופי ישראל. אוכלוסייה לא יכולה להתקיים ללא שונות גנטית, וכאן התפקיד שלי נכנס לתמונה”.

החוקרים בוחנים את הגנטיקה והרבייה של צב הים הירוק כדי להגדיל את האוכלוסייה שלו, לתרום להתפתחותו ולשימורו, ולתמוך בגרעין הרבייה של המרכז הארצי להצלת צבי ים.

בעבר ריצפו פרופ’ טיקוצ’ינסקי וחוקרים מגרמניה את כלל הגנום של הצב הירוק. במסגרת עבודתו השוטפת, בוחן פרופ’ טיקוצ’ינסקי את הדנ”א שלו, אשר מופק מדגימות דם שנלקחות מהנקבות שעולות להטיל על החוף, מעוברים מתים בקנים ומצאצאים חיים בגרעין הרבייה. לדבריו: “הדנ”א מספר לנו על סוג הצבים שנמצאים בים התיכון, על זהות ההורים של כל צב (הנקבות מביאות לעולם צאצאים עם יותר מזכר אחד, מה שמשפר את המגוון הגנטי), ועל מידת הקרבה בין הפרטים (אנחנו כמובן לא מעוניינים שאחים ובני דודים יזדווגו). אנחנו משתמשים במידע הזה בגרעין הרבייה. גרעין זה החל משתי משפחות וכיום יש בו פרטים נוספים, די שונים אחד מהשני מבחינה גנטית. וזו המטרה, ליצור בו מגוון גנטי רחב”.

משחררים צבים

ד”ר אייזן אחראי על תחום הרבייה בגרעין. במסגרת עבודתו פיתח כלים ביואינפורמטיים למדידת רמת ההורמונים הקשורים לרבייה בדגימות דם שנלקחות מהצבים בקביעות, כגון LH (שמגרה את השחלות לייצר את ההורמון הנקבי פרוגסטרון ואת האשכים לייצר את הורמון המין הזכרי טסטוסטרון, וגם משתתף בהבשלת ביציות ותאי זרע); FSH (שתפקידו העיקרי לגרום להתפתחות זקיקים וביציות בשחלות), פרוגסטרון וטסטוסטרון. לדבריו: “יצרנו לצבים בגרעין פרופיל הורמונלי שנתי וכך אנחנו יכולים לזהות דפוסים הורמונליים לקראת ההטלה. כלומר כיום, לפי רמת ההורמונים, אנחנו יכולים לחזות מתי הנקבות בגרעין עומדות להטיל”.

אחת ממטרות מחקרם האחרון של החוקרים, שזכה במענק מהקרן הלאומית למדע, הייתה לפענח מי מהצבים עומד להיות זכר ומי נקבה, שכן עד בגרותם המינית לא ניתן לדעת זאת מהסתכלות. בזכות הכלים שפיתח ד”ר אייזן גילו החוקרים כי היחס בין ההורמונים LH ל-FSH עשוי להעיד אם הצבים הם זכר או נקבה כבר בתחילת חייהם, זאת בהתבסס על דגימות דם שנלקחו מ-24 צבים מגרעין הרבייה. כעת, באמצעות כלים ביואינפורמטיים נוספים שהוא מפתח, הוא מנסה לזהות את מבנה ההורמונים.

החוקרים נטלו 1,000 דגימות דם מ-1,000 צבים, חלקם מגרעין הרבייה וחלקם מקנים שפזורים על חופי ישראל (למשל בזיקים, פלמחים, גבעת אולגה ובצת). ניתוח כ-2.6 מיליארד האותיות והבסיסים שמרכיבים את הדנ”א בדגימות, בכלים סטטיסטיים וביואינפורמטיים שמפתח פרופ’ טיקוצ’ינסקי, השוואה בין הדגימות וזיקוק המידע, יוכלו לתרום לזיהוי הקוד הגנטי שנדרש לקבלת זכר או נקבה ולאפיון השונות הגנטית ביניהם.

“כדי להגדיל את מספר הצבים ולהעשיר את מגוונם הגנטי בגרעין הרבייה, צריך קודם כל לקבוע את המין שלהם, להבין מיהן הנקבות שיוכלו להטיל ומיהם הזכרים. לכן בשלב זה של המחקר אנחנו דוגמים את דמם בקביעות, מפענחים הבדלים בדנ”א שיכולים לתרום להבנת הפיזיולוגיה, ההתפתחות והרבייה, עוקבים אחר השינויים ההורמונליים, ומנתחים את הרקע הגנטי וההורמונים שקשורים לרבייה. בהמשך אנחנו מקווים שנוכל לתרום כך להוספת פרטים בגרעין הרבייה (למשל להזריק הרכב גנטי והורמונלי שיתרום להתרבותם)”, מסכם פרופ’ טיקוצ’ינסקי.

החיים עצמם:

ירון טיקוצ’ינסקי

פרופ’ ירון טיקוצ’ינסקי, 64, נשוי +ארבעה, מתגורר בהרצליה. חובב כדורגל, גלישה וים.

 

 

 

 

יוסי אייזן

ד”ר יוסי אייזן, 48, נשוי + שלוש, מתגורר בקיבוץ עין שמר. חובב כדורסל ו”על האש”.

 

 

 

 

 

הרשמה לקבלת עדכונים מהאתר

אנא שלחו לי הודעה עם קישור
כאשר נוספת לאתר כתבה חדשה

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב pinterest
Pinterest
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn