קול המדע

מחקר בסיסי בכל תחומי הידע

בתמיכת הקרן הלאומית למדע

מה צופן עתיד היקום?

מה צופן עתיד היקום?

תצפיות כוכבים שנעשו בבבל מלמדות על העבר ואולי ירמזו על העתיד

אסטרונומיה היא כפי הנראה המדע העתיק ביותר, שראשיתו בעת העתיקה; כבר אז בדקו חוקרים (בעיקר באמצעות תצפיות וניתוחן) את היקום, גרמי השמים ובהם קבוצות כוכבים – התפתחותם, תנועתם והמבנה שלהם. ממצאיהם השפיעו לאורך השנים על תרבויות, אמונות ותפישות מדעיות. לא ידוע מתי החל מחקר מסודר באסטרונומיה, אך קיימות עדויות ארכיאולוגיות לעיסוק במדע זה בתרבויות העתיקות ביותר. כך, למשל, אימפריית בבל הקדומה שהתקיימה בין המאות ה-16 ל-18 לפני הספירה, ובבל החדשה שהתקיימה משנת 625 עד 539 לפני הספירה, השיגו הישגים רבים בתחום המדע האסטרונומי ומהוות בסיס חשוב לאסטרונומיה של ימינו.

אימפריית בבל צמחה מהעיר בבל (ששרידיה נמצאים בעירק, כ־110 ק"מ מדרום לבגדד) ובשיא גדולתה שלטה בכל מסופוטמיה (אזור גיאוגרפי-היסטורי שהשתרע בין נהרות הפרת והחידקל). במשך מאות שנים צפו הבבלים בשמים ותיעדו אותם ברישומים. בין השאר הם קטלגו כוכבי לכת (פלנטות) – כגון כוכב-חמה (מרקורי), נוגה, ארץ, מאדים, צדק, שבתאי, אורון (אוראנוס) ורהב (נפטון) – ורשמו נתונים הנוגעים להם ולירח, כגון מיקומם ותנועותיהם בשמים. כוכבי הלכת נראו להם ככדורים שמטיילים על פני כיפת השמים. כיום אנו יודעים שהם חגים סביב השמש.

את רישומיהם ערכו הבבלים בכתב יתדות – שיטת כתב שהומצאה באזור מסופוטמיה, שבה לחצו באמצעות יתד (מקל מקנה סוף) על לוחות חימר ויצרו בהם טביעות שייצגו סימני הברות ומשמעויות. לאחר מכן נשרפו הלוחות, הפכו לחרסים קשים, וכך הונצח הכתוב בהם ונשמר, בדומה לספר.

בחפירות שנערכו במזרח התיכון (בעיקר בעירק) החל מהמאה ה-19, התגלו כ-500,000 רישומי כתב יתדות (ונאספו במוזיאונים באירופה); 10,000 מתוכם נוגעים לאסטרונומיה ואסטרולוגיה וכוללים שמות של כ-700 כוכבי-לכת ומערכות כוכבים.

פרופ' ויין הורוביץ מהחוג לארכיאולוגיה והמזרח הקרוב הקדום באוניברסיטה העברית בירושלים, חוקר כתב יתדות, אסטרונומיה עתיקה ושפות מסופוטמיות. את תחום האסטרונומיה העתיקה הוא חוקר באמצעות עשרות אלפי רישומים שנעשו בכתב יתדות, שבין השאר מתעדים תצפיות של גרמי השמים ובהם כוכבי הלכת.  "בהתבסס על תיעוד שהשאירו אחריהם הקדמונים באדמת המזרח התיכון", הוא אומר, "אני חוקר את הקשר בין האדם ליקום, לומד על ההוויה האנושית בעידן הקדום ומנסה להבין מה צופן העתיד".

2. ציורים אסטרונומיים: הירח ומערכות הכוכבים "כימה" ו"שור" – על לוח של כתב יתדות מהעיר "אורוק" (ארך המקראית), מהמאה הרביעית לפנה"ס

בשתי המאות האחרונות, אוספים חוקרים מידע על האסטרונומיה של המזרח התיכון הקדום, ושל תקופת בבל. כך, בחפירות שנערכו במזרח התיכון (בעיקר בעירק) החל מהמאה ה-19, התגלו כ-500,000 רישומי כתב יתדות (ונאספו במוזיאונים באירופה); 10,000 מתוכם נוגעים לאסטרונומיה ואסטרולוגיה וכוללים שמות של כ-700 כוכבי-לכת ומערכות כוכבים. פרופ' הורוביץ וצוותו, כמו חוקרים אחרים בתחום, מנתחים את הרישומים הללו וכך מגלים נתונים על גרמי השמים של בבל הקדומה. למשל, תאריכי זריחות ושקיעות של כוכבי-לכת במהלך השנה, תנועותיהם והתחברותם לכדי מערכות כוכבים. כלומר, הם מפרשים את המידע שגילו אסטרונומים קדומים בבבל, וכפי שמסביר פרופ' הורוביץ: "אנחנו מנתחים את השמים שהיו מעל העולם הקדום".

כעת, בסיוע הקרן הלאומית למדע, כותבים פרופ' הורוביץ וצוותו את העבודה המסכמת של 200-150 שנות המחקר על האסטרונומיה של המזרח התיכון הקדום; הם מרכזים את כל המידע על כוכבי-הלכת שנצפו באימפריית בבל במבנה של אנציקלופדיה שמיועדת גם לקהל הרחב, אשר עתידה לצאת לאור בשנים הקרובות. אומר פרופ' הורוביץ: "מדובר בפסגת המחקר של דורות של חוקרים, סיכום מאורגן ומונגש של אלפי תצפיות אסטרונומיות מהעולם הקדום שיאפשר לחוקרים ולמתעניינים נוספים להבין תכונות של כוכבי-לכת שגילו הבבלים. יהיה זה כלי נוסף שיעזור להבין את מבנה היקום והשמים ולפתח השערות לגבי עתידו".

פרופ' הורוביץ, עם שני הסטודנטים המשתתפים במחקר – ג'ן ספרד ויונגגא' לי

החיים עצמם:

פרופ' ויין הורוביץ, בן 64, נולד בלונג איילנד, ניו-יורק, ארה"ב, וכבר שנים רבות מתגורר באזור מדבר יהודה עם לילך אשתו. יש להם שלושה ילדים ושלושה נכדים. כבן לונג איילנד, הוא עדיין משחק הוקי קרח ומחכה לאליפות הבאה של  הקבוצה המקומית (ניו- יורק איילנדרס).

 

 

 

 

הרשמה לקבלת עדכונים מהאתר

אנא שלחו לי הודעה עם קישור
כאשר נוספת לאתר כתבה חדשה

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב pinterest
Pinterest
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn