קול המדע

מחקר בסיסי בכל תחומי הידע

בתמיכת הקרן הלאומית למדע

מסע צליינות וירטואלי

מסע צליינות וירטואלי

חוקרים אספו, איגדו וניתחו כתבי יד לטיניים שכוללים תיאורים של ארץ ישראל וירושלים בתקופה הצלבנית

בתקופה הצלבנית, שהחלה עם כיבושה של ירושלים בידי הצלבנים (1099), הגיעו לארץ רבים ממרכז וממערב אירופה. חלקם הגיעו לכאן כדי להתיישב ולהשתקע וחלקם הגיעו לזמן קצר, בין היתר כדי לבקר באתרים הקדושים לנצרות, ולאחר מכן שבו לאירופה. בתקופה זו, שנמשכה עד הכיבוש הממלוכי של ארץ ישראל (1291), רבים מהמתיישבים או המבקרים (למשל אנשי דת כגון נזירים וכמרים), כתבו בלטינית תיאורים של ארץ הקודש וירושלים. כך התפתח גוף ספרותי מגוון אשר מצד אחד כולל רשימות אתרים תמציתיות (כגון שער דוד וכנסיית הקבר), ומצד שני יומני מסע עשירים שכללו  תיאורים מפורטים של חוויות אישיות (לדוגמה, מפגשים בין מבקרים לטינים לבין נוצרים מקומיים ומוסלמים, ופחד מפני היתקלויות עם תנינים באזור קיסריה או בדואים באזור ים המלח).

פרופ’ יונתן רובין מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן הוא היסטוריון של ימי הביניים שחוקר את הטקסטים הללו יחד עם צוותו, כחלק מהעיסוק בתרבות הממלכה הצלבנית ובספרות גיאוגרפית של ימי הביניים. לדבריו, “אספנו כ-50 טקסטים לטיניים שנכתבו בתקופה הצלבנית, כלומר במאה ה-13,  ובמאה ה-12, אשר מתארים את ארץ ישראל וירושלים. אך מוקד המחקר הוא האופן שבו אנשים מתקופות מאוחרות יותר, למשל מהמאה ה-15, קראו או העתיקו, או שינו את הטקסטים הללו (לדוגמה, הוסיפו להם הערות בשוליים והדגישו שורות מסוימות). כלומר, אנחנו בוחנים כיצד הטקסטים הללו התקבלו, כיצד השתמשו בהם ובאילו דרכים התגלגלו מרגע כתיבתם ובמשך מאות שנים, עד שנת 1450 לערך (אז הומצאה מכונת הדפוס). רבים מהקוראים, העורכים והמעתיקים היו אנשי דת, ובהם כאלה שהשתתפו במסע צליינות. אך הטקסטים הגיעו גם למעגלים רחבים יותר, למשל לנזירות שהוגבלו ביציאה למסעות צליינות. כלומר, לעתים השתמשו בטקסטים הללו כמסע צליינות ‘וירטואלי’ – קריאתם עזרה לדמיין את האתרים בארץ הקודש”.

אחד מכתבי היד של בורכארד מהר ציון, “תיאור ארץ הקודש”, ובשוליו עדכון של יוהנס אקזול על הכנסייה ההרוסה בבית עניה

במחקר שזכה במענק מהקרן הלאומית למדע, ליקטו פרופ’ רובין וצוותו את הטקסטים מספריות ברחבי אירופה ובנו קטלוג מאורגן שלהם, מעין מאגר מידע אינטרנטי עם העתקים של רבים מהם ומידע כגון מתי נכתבו, על ידי מי והיכן. כך, מאגר זה מאפשר לחוקרים לבחון את גוף הספרות העשיר והמגוון העוסק בארץ הקודש. הוא כולל למשל עשרות כתבי יד של “תיאור ארץ הקודש”, חיבור שכתב אדם בשם בורכארד מהר ציון, חבר חשוב במסדר הדומיניקני שחי בארץ בשנות ה-80 של המאה ה-13. חיבור זה כלל מידע לא רק על הגיאוגרפיה של הארץ ועל האתרים הקדושים אלא גם על סוגיות כמו החקלאות שאפיינה אותה. רבים העתיקו וערכו מחדש את החיבור הזה בהתאם לתחומי העניין שלהם. אחד מהם היה צליין לטיני בשם יוהנס אקזול שהגיע לארץ כ-150 שנה אחרי בורכארד; בשולי החיבור הוסיף הערות, למשל כדי לתקן את מספר המדרגות שבורכארד ירד בהן כדי לבקר באתר נוצרי חשוב – כנסיית המולד בבית לחם.

 

זמן רב לאחר נפילתה של ממלכת ירושלים, טקסטים ששיקפו את ארץ ישראל בתקופה שבה התקיימה, עניינו רבים, בהם גם כאלה שביקרו בארץ. חלקם עדכנו אותם וכתבו בשוליהם הערות וחלקם התערבו בהם באופן שמקשה להבחין בין תוספותיהם ומחיקותיהם לבין המקור.

“מכאן ניתן להבין שגם זמן רב לאחר נפילתה של ממלכת ירושלים, טקסטים ששיקפו את ארץ ישראל בתקופה שבה התקיימה, עניינו רבים, בהם גם כאלה שביקרו בארץ. חלקם עדכנו אותם וכתבו בשוליהם הערות וחלקם התערבו בהם באופן שמקשה להבחין בין תוספותיהם ומחיקותיהם לבין המקור. כלומר, וזה הממצא המעניין ביותר של המחקר, הטקסטים הללו המשיכו לחיות, להשתנות ולהתעדכן לאורך כמה מאות, ובאמצעותם יכלו רבים באירופה – נוצרים קתולים שקראו לטינית – להיחשף לארץ הקודש, ללמוד עליה ולעקוב אחר שינויים שחלו בה במשך מאות שנים”, מסכם פרופ’ רובין.

החיים עצמם:

יונתן רובין

פרופ’ יונתן רובין, 46, בזוגיות פלוס שלוש בנות, מתגורר בירושלים. בזמנו הפנוי אוהב לקרוא על פילוסופיה ותולדות האמנות.

 

 

 

הרשמה לקבלת עדכונים מהאתר

אנא שלחו לי הודעה עם קישור
כאשר נוספת לאתר כתבה חדשה

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב pinterest
Pinterest
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn