קול המדע

מחקר בסיסי בכל תחומי הידע

בתמיכת הקרן הלאומית למדע

מצב הרוח

מצב הרוח

מחקר רב-תחומי מתמודד עם אחת מההפרעות הנפוצות שמשפיעות על חיינו

"מצב הרוח שלנו משתנה באופן יומיומי, ולפעמים אנחנו אפילו לא יודעים להסביר לעצמנו מדוע ביום מסוים הרגשנו טוב יותר או פחות" אומר ד"ר ערן אלדר מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. הפרעות קליניות במצב הרוח כדוגמת דיכאון והפרעה דו-קוטבית נפוצות מאוד, וכ-20% מהאוכלוסייה תתמודד בשלב כלשהו במהלך החיים עם הפרעות אלה. כדי להבין את מנגנוני הבסיס של הפרעות מצב רוח, החליטו ד"ר אלדר והדוקטורנט אלון ארדמן לבצע מחקר ייחודי, תוך שימוש במתודולוגיה חדשנית. מתודולוגיה זו מאפשרת מדידה של מספר פרמטרים אובייקטיבים שהחוקרים משערים כי יש להם השפעה מכרעת על דפוסי מצב רוח, זאת, במקביל לניטור מצב הרוח עצמו, באופן יומיומי ולתקופת זמן ממושכת. בדרך זו הם מקווים ללמוד ולהבין את הגורמים שמכתיבים את הדינאמיקה במצב הרוח שלנו.

אלון ארדמן: "מדובר למעשה במערכת דינאמית, וההנחה היא שכדי להבין אותה נדרש מעקב ארוך טווח אשר ילווה את ההתפתחויות השונות. לצורך כך פיתחנו במעבדה פלטפורמה ניידת, אשר כוללת אפליקציה שמותקנת על המכשיר הנייד של הנבדק, ואשר עושה שימוש בשורה של סנסורים פיזיולוגיים. בדרך זו אנחנו יוצרים מעין "מעבדה ניידת" שמלווה את הנבדק לאורך תקופת הניסוי".

המחקר, שמתבצע בתמיכת הקרן הלאומית למדע, נערך הן בקרב נבדקים מהקהילה הכללית והן בקרב חולים הסובלים מדיכאון/הפרעה דו-קוטבית, ואשר מצויים במסגרת טיפול יום, שמנהל ד"ר ערן הראל במרכז לבריאות הנפש בבאר יעקב. הנבדקים הבריאים מבצעים את הניסוי במשך חודש שלם, במהלכו הם מדווחים על מצב הרוח שלהם שלוש פעמים ביום. האוכלוסייה הקלינית מבצעת את הניסוי במשך זמן ממושך אף יותר, כדי לאפשר לחוקרים זהות תהליכים קליניים ארוכי טווח (החלמה מדיכאון, התפתחות של אפיזודה מאנית ועוד).

בנוסף לדיווחים אודות מצב רוחם, מבצעים הנבדקים אחת ליום מטלה של למידה המתבססת על תגמול ועונש – במקרה זה, זכיות והפסדים כספיים. דרך זו מאפשרת  לכמת את תהליכי הלמידה של הנבדקים מגירויים חיוביים ושליליים על בסיס יומי. החוקרים מניחים שתהליכים אלה משקפים את דפוסי הלמידה של הנבדקים גם בחיי היומיום ש"מחוץ" למטלת הניסוי. החוקרים מציעים מודל שמבוסס על מספר גורמים מרכזיים אשר עשויים להוביל לשינויים במצבי רוח, בין היתר: קצב הלמידה מגירויים חיוביים / שליליים; קצב דעיכת זיכרונות חיוביים / שליליים; ורגישות לגירויים חיוביים ושליליים.

ביום הראשון לניסוי לא נמצאו הבדלים בין שתי קבוצות הניסוי, ביום השביעי של הניסוי, לאחר השפעה ממושכת יותר של התרופה, ירד קצב הלמידה מהפתעות חיוביות בקרב קבוצת הנבדקים אשר קיבלו את התרופה האמיתית. לעומת זאת, קצב הלמידה מהפתעות שליליות באותה קבוצה עלה.

"כדי להבהיר את הרציונאל מאחורי המודל הנוכחי, חשוב להבין את המונח 'טעות ציפייה'" (Prediction Error) אומר אלון ארדמן. "ממצא מוחי מבוסס מאוד שיש לו  תימוכין רבים, ואשר ידוע כבר שנים ארוכות, הוא שמערכת התגמול במוחנו רגישה לפער בין הציפייה שלנו לבין התוצאה בפועל, ולא לתוצאה כשלעצמה. הפער הזה בין הציפייה לתוצאה משפיע על מצב הרוח שלנו. לפי המודל שלנו, אסימטריה במספר תהליכים ספציפיים עשויה להוביל ליצירה של ציפיות גבוהות או נמוכות באופן מוגזם, מה שמוביל לעלייה בכמות האכזבות או ההפתעות החיוביות שאנחנו חווים, ומשם לירידה או לעלייה במצב הרוח".

אפשר להמחיש את הרעיון באמצעות מחקר קודם שד"ר ערן אלדר ביצע עוד בתקופה בה היה בפוסט-דוקטורט בלונדון. במחקר זה, 40 נבדקים בריאים נטלו תרופות אנטי-דיכאוניות במשך שבוע שלם וביצעו מטלה של למידה מתגמול ומעונש, ביום הראשון והשביעי לניסוי. 20 מהנבדקים קיבלו תרופה אמיתית, ו-20 קיבלו תרופת דמה (פלצבו). באמצעות מידול חישובי של המטלה, כימתו החוקרים את קצב הלמידה מהפתעות חיוביות ושליליות ביום הראשון והשביעי לניסוי.

ביום הראשון לניסוי לא נמצאו הבדלים בין שתי קבוצות הניסוי, ביום השביעי של הניסוי, לאחר השפעה ממושכת יותר של התרופה, ירד קצב הלמידה מהפתעות חיוביות בקרב קבוצת הנבדקים אשר קיבלו את התרופה האמיתית. לעומת זאת, קצב הלמידה מהפתעות שליליות באותה קבוצה עלה. "התוצאה הזו יכולה להסביר את המנגנון שבאמצעותו מובילות תרופות כאלה לשיפור במצב הרוח. קצב למידה איטי מהפתעות חיוביות, מייצר יותר הזדמנויות להיות מופתעים לטובה, וקצב למידה מהיר מהפתעות שליליות מפחית את כמות האכזבות העתידיות", מסביר ד"ר אלדר.

במחקרם הנוכחי מנטרים החוקרים, בזמן ביצוע המטלה, גם את הפעילות הפיזיולוגית של הנבדקים באמצעות מכשיר EEG נייד אשר מקליט את הפעילות המוחית שלהם, ורצועה שמנטרת את הדופק. מכשירים אלה מאפשרים לבחון את תהליכי הלמידה לא רק ברמה ההתנהגותית, אלא גם לבחון כיצד הם מתבטאים במדדים פיזיולוגיים.  בנוסף, הנבדקים בניסוי עונדים שעון יד המודד באופן רציף את רמות התנועה ודפוסי השינה שלהם, ואף מצלמים את עצמם אחת ליום, דבר שמאפשר זיהוי של הבעות פנים וקול. מדדים אלה ישמשו בהמשך גם לפיתוח מדד אובייקטיבי משלים לדיווחי מצבי הרוח הסובייקטיביים. מדד עתידי זה עשוי להתגבר על הקושי העולה מן העובדה שאנשים שונים במידת יכולתם לתאר במדויק את מצב הרוח שלהם.

השילוב בין ידע מתחומי מדעי המוח הקוגניטיביים ופסיכיאטריה תוך שימוש בשיטות סטטיסטיות מתקדמות מאפשר הזדמנות ייחודית לכמת לאורך זמן פרמטרים ספציפיים אשר עשויים להתגלות כבעלי השפעה מכרעת על שינויים במצב הרוח במצבי בריאות וחולי. אלון ארדמן: "התקווה היא שהמחקר יוביל בעתיד לא רק לתובנות תיאורטיות חשובות, אלא גם ליישומים קליניים. אחד האתגרים בטיפול בהפרעות מצב רוח הוא הצורך במספר שבועות עד שאפשר  להעריך את מידת האפקטיביות של הטיפול התרופתי שניתן למטופל. התהליך הזה של ניסוי וטעיה עד למציאת טיפול תרופתי יעיל, הוא, לפי הניסיון, ארוך ומייסר". החוקרים מקווים שהשיטות הייחודיות שבמחקר הזה יאפשרו – בעתיד – לנבא את מידת היעילות של טיפול תרופתי לאחר פרק זמן קצר יותר ובכך לשפר את איכות הטיפול לחולים בהפרעות מצב רוח.

החיים עצמם:

ערן אלדר, 43, נשוי לאליס, אותה הכיר בלונדון בזמן היותו פוסט-דוקטורנט שם. אליס היא כיום דוקטורנטית במכון ויצמן בתחום של מדעי המוח. ערן ואליס גרים בתל אביב ונהנים תכופות משחייה, שייט, ומריצה לאורך חוף הים של העיר.

 

 

 

 

 

אלון ארדמן, 32, נשוי להיילן, גם היא דוקטורנטית באוניברסיטה העברית וחוקרת את מחלת פרקינסון. הם גרים בגבעתיים – אבל לא מוותרים על הים של תל אביב. אלון אוהב מילים שמפעילות את הרגש, וצורך אותן בדרכים שונות -פרוזה, שירה, מוסיקה, קולנוע, ועוד.

 

 

 

 

 

 

 

 

הרשמה לקבלת עדכונים מהאתר

אנא שלחו לי הודעה עם קישור
כאשר נוספת לאתר כתבה חדשה

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב pinterest
Pinterest
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn