על סטריאוטיפים מגדריים ותמיכה בימין הרדיקלי
המנגנונים שמשפיעים על הדרך שבה הציבור תופס מפלגות והשקפות עולם ימניות רדיקליות
מפלגות הדוגלות בעמדות אנטי-דמוקרטיות, אנטי-ליברליות, נתפסות בעיני הציבור ובאמצעי התקשורת כבעלות סטראוטיפ גברי: אגרסיבי, קשוח, ומנהיגותי. מנגד, מפלגות השואפות לקדם תפיסת עולם ומדיניות יותר דמוקרטית, נתפסות כבעלות סטראוטיפ נשי: יותר מכיל, חברתי, חם, רגיש ודוגל בערכים של מדינת רווחה. מצב עניינים זה מעלה את השאלה, כיצד תשפיע נראותן והשתלבותן של נשים במפלגות אלה – האנטי-דמוקרטיות, והדמוקרטיות כאחד – על הדרך שבה ייתפסו המפלגות האלה, והמדיניות אותה הן מנסות לקדם, בעיני הציבור הרחב.
ד”ר יוליה אלעד-שטרנגר מאוניברסיטת בר אילן ופרופ’ סיון הירש-הפלר מאוניברסיטת רייכמן, בוחנות את השאלה הזאת, בסיוע מענק מחקר מהקרן הלאומית למדע. “באחרונה גובר במדינות המערב זרם אנטי דמוקרטי ואנטי ליברלי”, אומרת ד”ר אלעד-שטרנגר. “באופן היסטורי, ייצוג נשים במפלגות אנטי-דמוקרטיות היה מצומצם מאוד. במחקר הנוכחי שלנו, אנו מנסות להבין את השפעותיהם של המגדר והסטראוטיפים המגדריים, על הפיכת הפוליטיקה האנטי-ליברלית שמקדם הימין הרדיקלי לחלק מ’הזרם המרכזי’ בפוליטיקה”.
ד”ר אלעד-שטרנגר היא פסיכולוגית פוליטית וחוקרת במדעי המדינה. פרופ’ הירש-הפלר חוקרת קיצוניות ואלימות פוליטית, בפרט את הימין הרדיקלי. הן משתפות פעולה גם עם פרופ’ ליהי בן שטרית מאוניברסיטת ג’ורג’יה בארה”ב, החוקרת הצטלבויות של דת, מגדר, לאומיות ופוליטיקה בישראל ובמזרח התיכון. החוקרות יוצאות לדרך המחקר כשבאמתחתן שלוש השערות בסיסיות:
השערה ראשונה: אזרחים מתייחסים למפלגות ולתנועות אנטי-דמוקרטיות על פי סטראוטיפים נשיים או גבריים. הם נוטים לייחס למפלגות ולתנועות אנטי-דמוקרטיות סטריאוטיפ גברי.
השערה שנייה: הרתיעה של נשים ושל מצביעי שמאל ממפלגות ומתנועות אנטי-דמוקרטיות קשורה לכך שמייחסים להן סטראוטיפ גברי.
השערה שלישית: נציגות נשית בולטת במפלגות ובתנועות אנטי-דמוקרטיות מעלה את התמיכה הציבורית במפלגות ובתנועות אלה, בעיקר בקרב נשים ומצביעי שמאל, גם ללא שינוי במדיניותן של מפלגות אלה.
לעומת זאת, משערות המדעניות כי נציגות נשית במפלגות ובתנועות דמוקרטיות, לא תגביר את התמיכה הציבורית בהן (או שלפחות לא תעשה זאת במידה משמעותית), מכיוון שבמפלגות אלה, הנתפסות כ”נשיות”, השתתפותן של נשים נחשבת לנורמה שהיא כמעט מובנת מאליה.
המדעניות מתכננות לחקור ולבחון את ההשערות האלה בהקשרים סוצוי-פוליטיים שונים בשלוש מדינות: ישראל, גרמניה וארצות-הברית.
תוצאותיו של המחקר עשויות לסמן כיוונים אסטרטגיים למפלגות ולזרמים הפוליטיים השונים. כך למשל, אם יאוששו ההשערות, עשויות מפלגות ימין רדיקלי ללמוד, להבין – ולאמץ אסטרטגיה של שילוב נשים בהנהגה. מפלגות שמאל, לעומת זאת, עשויות להבין כי תפיסות סטריאוטיפיות בתחום זה אינן מועילות להן כלל.
מחקרים ראשוניים שכבר בוצעו בישראל, בגרמניה ובארה”ב, ואשר התבססו על מניפולציה של נראות, לכאורה, של נשים בתפקידי הנהגה במפלגת ימין רידקלי, הראו כי הצבה כזאת תורמת לעלייה בתמיכתם של שמאלנים ושל נשים במפלגה ובמדיניות אותה היא מנסה לקדם. כלומר, סטריאוטיפים פוליטיים-מגדריים פועלים בעיקר בקרב אוכלוסיות שבדרך כלל נרתעות מהשקפות עולם של הימין הרדיקלי.
במחקרים נוספים שביצעו החוקרות בישראל, נמצא כי נראותן של נשים במפלגה או בתנועה של השמאל הרדיקלי לא השפיעה על התמיכה בהן.
החיים עצמם:
יוליה אלעד-שטרנגר נולדה ומתגוררת בתל אביב, אוהבת לבשל ולשיר בלוז.
סיון הירש-הפלר, אם לארבעה ומתגוררת בחיפה. אוהבת ספורט, ובעיקר את הים.
ליהי בן שטרית, אם לשניים, משתדלת להגיע להודו לפחות פעם בשנה, לביקור משפחתי.
