קול המדע

מחקר בסיסי בכל תחומי הידע

בתמיכת הקרן הלאומית למדע

על קנביס, משפט ודעה קדומה

על קנביס, משפט ודעה קדומה

מחקר בוחן כיצד תפיסות גזעניות לגבי אוכלוסיות מהגרים וילידים בתקופת הקולוניאליזם השפיעו על התפתחות האיסור הפלילי על שימוש בקנביס

כיצד התפתחה החקיקה הפלילית הנוגעת לקנביס לאורך ההיסטוריה וכיצד הקולוניאליזם השפיע עליה? הקולוניאליזם המודרני החל להתפתח במאה ה-15, עם ייסוד המושבה הפורטוגלית סאוטה בצפון אפריקה (1415) וההתיישבות הפורטוגלית באיים האזוריים (1439). לשיאו הגיע סביב סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, אז כלל גם את אפריקה ואסיה.

“לפי הסברה המקובלת, הפללת הקנביס החלה להתפתח בארה”ב בעקבות המהגרים המקסיקנים שהביאו עמם את התרבות הקשורה בצמח. אבל המדיניות האמריקאית בנושא סמים וקנביס התבססה על התפתחויות מחוץ לארה”ב והושפעה משיח שהתפתח כמה עשורים קודם לכן באימפריה הקולוניאלית הצרפתית והבריטית. משם התפשט האיסור על קנביס ברמה הגלובלית, וארה”ב הייתה חלק מתהליך זה”, מסביר ד”ר עילי אהרנסון, מרצה בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.

ד”ר אהרנסון חוקר, בסיוע מענק מהקרן הלאומית למדע, את התפתחות המשפט הפלילי מנקודת מבט היסטורית וסוציולוגית. מחקרו מתמקד באופן שבו המשפט הפלילי המקומי מעוצב על ידי יחסי גומלין בין שחקנים (למשל ממשלות, מדענים ותנועות חברתיות), שפעילותם חוצה גבולות מדיניים. לדבריו, “לרוב המשפט הפלילי נתפס כמכשיר של מדינת הלאום וההנחה היא שהתהליכים שמובילים להגדרת התנהגות כפלילית מתקיימים בתוך גבולות המדינה. המחקר שלי מנסה לבחון כיצד איסורים פליליים מדיניים מושפעים מתהליכים המתרחשים מחוץ למדינה – כלומר בשיטות משפט זרות ובמרחב המשפטי הבין-לאומי. האיסורים הפליליים על השימוש בקנביס הם דוגמה לתהליכים כאלה. במחקריי אני מנסה לבדוק כיצד איסורים פליליים בארה”ב הושפעו מרעיונות שהתפתחו ביבשות אחרות. כחוקר המתמקד בתהליכי הפללה (ומנסה למקם אותם בהקשרם הפוליטי והחברתי), האיסורים על קנביס מעוררים עניין מיוחד כיוון שהם חלים על התנהגויות חברתיות נפוצות למדי ומשפיעים מאוד על שיעור הכליאה של מיעוטים גזעיים ואתניים במדינות מסוימות (למשל בארה”ב)”.

מטרת מחקרו האחרון של ד”ר אהרנסון הייתה להבין כיצד נורמות וצורות חשיבה שהתפתחו בתקופה הקולוניאלית, בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, הניחו בסיס לחוקי ההפללה של סמים במדינות שונות, וכיצד המורשת שהותיר הקולוניאליזם בפוליטיקה הבין-לאומית והמדינית לאחר ביטולו הפורמלי השפיעה על התפתחות המדיניות המשפטית הנוגעת לקנביס. כלומר, כיצד התפתח איסור השימוש בצמח לאורך ההיסטוריה. לצורך כך אסף החוקר חומרים מארכיונים (פיזיים ומקוונים) בבריטניה, ארה”ב וארגונים בין-לאומיים, כגון תיעוד של דיוני ועדות בפרלמנט הבריטי שעסקו בתחום הקנביס בקולוניה בהודו, דיונים בקונגרס האמריקאי ובאגודות מדעיות אמריקאיות שבהם הוצגו ממצאים שנאספו בקולוניות, ודיונים בנושא זה בחבר הלאומים.

כך גילה כי ממצאי מחקרים פסאודו-מדעיים מאותה תקופה, שהתבססו על תפיסות גזעניות, שימשו בסיס למדיניות הפללת הקנביס והתפשטו ברחבי העולם בזכות האופי הגלובלי של העשייה המדעית; כתבי עת מדעיים מערביים בתחומי הקרימינולוגיה, פסיכיאטריה ואנתרופולוגיה שהוקמו בשנים ההן הפיצו טענות על השפעות הקנביס שהתבססו על הנחות גזעניות; החוקרים ייחסו התנהגויות לא נורמטיביות של אסירים בבתי כלא ומאושפזים במוסדות פסיכיאטריים בקולוניות השונות (למשל בהודו ובמצרים שהיו קולוניות בריטיות) להשפעת הצמח.

“השיח המדעי על תוצאות השימוש בקנביס נראה רציונלי אז כיוון שנעשה על ידי מומחים מערביים מתחום הפסיכיאטריה, אנתרופולוגיה, קרימינולוגיה ועוד, אבל בדיעבד ניתן להבין שהתבסס על תיאוריות גזעניות, על האופן שבו האירופים התייחסו לילידים. זה, במידה רבה, הבסיס שעליו נבנתה מדיניות הפללת הקנביס במשפט הבין-לאומי. בשנות ה-60, בתקופת ילדי הפרחים ותרבות הנגד, צעירים נורמטיביים מהמעמד הבינוני החלו להתעניין בקנביס וכך הוא נעשה פופולרי והפך לחלק מהמיינסטרים, מתרבות הפנאי במערב.

תקופת ילדי הפרחים ותרבות הנגד, צעירים נורמטיביים מהמעמד הבינוני החלו להתעניין בקנביס וכך הוא נעשה פופולרי והפך לחלק מהמיינסטרים, מתרבות הפנאי במערב.

“ההשלכות של שינוי זה מורכבות. מצד אחד, התרחבות זו הובילה להתחזקות המוטיבציה הפוליטית להגביר את האכיפה והענישה נגד משתמשים בקנביס (בעיקר מיעוטים גזעיים ואתניים בארה”ב ואירופה, כחלק מדפוס רחב יותר של שיטור אוכלוסיות אלה לאחר ביטול הקולוניאליזם ומשטר ההפרדה הגזעית האמריקאי). מצד שני, הפופולריות הגוברת של הקנביס הובילה להתחזקות הקריאות לביטול האיסורים הפליליים וללגליזציה. במשך השנים תוקפן המדעי של הטענות הגזעניות שהיו בסיס להפללה הראשונית של הקנביס (למשל שהוא גורם לפרצי אלימות ושיגעון בקרב מהגרים וילידים), התערערו, ו-100 שנה קדימה כמעט אף אחת מהן לא שרדה. עם זאת, המדיניות המשפטית בנושא ממשיכה להתבסס במידה רבה על הפללה, וזאת גם במדינות שנעות לעבר מדיניות קנביס ליברלית יותר. כמו למשל ארה”ב, שבה שיעור המעצר והמאסר של אפרו-אמריקאים והיספנים על שימוש לא חוקי בקנביס ממשיך להיות גבוה”, מסביר ד”ר אהרנסון.

בעשורים האחרונים המחקר על קנביס תפס תאוצה במדינות רבות וגם בישראל ובוחן אותו כאמצעי רפואי. עם זאת, מכיוון שהוא עדיין נחשב לחומר שאינו חוקי במדינות רבות, קיים עדיין חוסר בידע לגבי מנגנון הפעולה של החומרים הפעילים בו ולגבי הטיפול הרפואי באמצעותו.

לסיכום מוסיף ד”ר אהרנסון כי “האיסורים הראשונים על השימוש בקנביס התבססו על מחקרים שנחשבים ללא מהימנים שנבעו מגזענות כלפי מהגרים או עמים ילידים. בעקבות עיגון החובה להפליל התנהגויות אלה באמנות בין-לאומיות ופיתוח מנגנוני פיקוח גלובליים בנושא על ידי ארה”ב, הוגבלה יכולתן של מדינות להתנער מגישות בלתי יעילות שפוגעות בזכויות אזרח, וזאת על אף שהנחות המוצא המדעיות שעליהן נשענו הופרכו במשך השנים. זה ממחיש כיצד יחסי כוחות בין שולטים לנשלטים משתקפים גם במדע וגם בנורמות המשפטיות המבוססות עליו, וכיצד יחסים אלה מונצחים לאורך זמן באמצעות עיגונם באמנות בין-לאומיות שקשה מאוד לשנותן”.

 

החיים עצמם:

עילי אהרנסון,

ד”ר עילי אהרנסון, נשוי + שני ילדים (14, 9), מתגורר ברמת השרון. בזמנו הפנוי אוהב לטייל ולשחק שח-מט.

 

 

 

 

 

 

 

הרשמה לקבלת עדכונים מהאתר

אנא שלחו לי הודעה עם קישור
כאשר נוספת לאתר כתבה חדשה

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב pinterest
Pinterest
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn