קול המדע

מחקר בסיסי בכל תחומי הידע

בתמיכת הקרן הלאומית למדע

שיתוף פעולה מהגיהינום

שיתוף פעולה מהגיהינום

כיצד תיאולוגים נוצרים הסבירו את פעילותם המשותפת של השדים והשטן – שנתפסו כמרושעים במיוחד

סכולסטיקה היא שיטת לימוד שנוצרה באירופה סביב אמצע ימי הביניים, בסוף המאה ה-11, בידי מלומדים ותיאולוגים (חוקרי אלוהות) נוצרים. מטרתה הייתה למצוא תשובות לשאלות פילוסופיות ותיאולוגיות או להתיר סתירות. הפילוסופים והתיאולוגים הסכולסטים באירופה בימי הביניים עסקו בחקירה שיטתית של שאלות שהעלתה הדת הנוצרית. בתחילת תקופת הרנסנס (המאה ה-14) דעכה הסכולסטיקה, בעיקר בשל התפתחות גישות לימוד חדשות, ובמאה ה-17-16 זכתה לעדנה מחודשת (ואז כונתה "הסכולסטיקה השנייה").

כתיאולוגים, הסכולסטים חקרו את רובדי הקיום השונים. בין היתר התעניינו בתנאים שבהם יצורים תבוניים מצליחים לשתף פעולה זה עם זה, ובהם בני אדם, מלאכים, ומלאכים שמרדו באלוהים – משמע שדים – שמנהיגם היה השטן, לוציפר. יחדיו נלחמו נגד אלוהים והמין האנושי. לפי התפיסה המקובלת בקרב התיאולוגים הסכולסטים בימי הביניים, לוציפר היה המלאך הבכיר ביותר, היצור המושלם בבריאה. בשלב מסוים קרא תיגר על אלוהים והפך למנהיג השדים. "לפי כמה תיאולוגים נוצרים, לוציפר קינא באלוהים ורצה לשלוט במקומו. תיאולוגים אחרים גרסו כי הוא נעלב שאדם (ישו) נבחר לגאול את האנושות ולא הוא כאחד מן המלאכים. כך התפתח המרד שלו ואליו הצטרפו מלאכים נוספים", מסביר פרופ' דניאל שוורץ מהמחלקה למדע המדינה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית.

פרופ' שוורץ חוקר את ההיסטוריה של האתיקה והמחשבה הפוליטית ואחד מענפי המחקר שלו מתמקד באירופה הקתולית של המאה ה-16 וה-17. "במאות אלו הייתה פריחה גדולה של המחשבה התיאולוגית והמוסרית", הוא אומר. "הסכולסטים המאוחרים דנו בשאלות מעניינות, שמעסיקות אותנו גם כיום. למשל, צדק ומלחמה, אתיקה, הגנה עצמית וגבולות הציות".

במחקר שביצע באחרונה, בסיוע מענק מחקר מהקרן הלאומית למדע,  ביקש פרופ' שוורץ לבדוק כיצד לפי הסכולסטים, יכלו השדים כיצורים בעלי רוע מוחלט, לשתף פעולה כדי לנהל את מלחמתם נגד אלוהים והאנושות. עיסוק זה בשדים מפנה לשאלה שרלוונטית גם לימינו: עד כמה שנאה משותפת יכולה לייצר שיתוף פעולה מוצלח. "לפי אריסטו, חברות מכל סוג, גם אישית וגם פוליטית, מצריכה מינימום של מידות מוסריות, למשל תום לב. הסכולסטים לכאורה כפרו בעיקרון זה כאשר הניחו ששיתוף פעולה יכול להתקיים בהיעדר כל מידה טובה ועל אף שנאה הדדית בין משתפי הפעולה. השדים, יצורים אנטי-חברתיים, הצליחו לרסן את הרוע והשנאה שלהם זה כלפי זה, כדי להילחם באויב משותף", מסביר פרופ' שוורץ.

החוקרים ביקשו לבדוק כיצד לפי הסכולסטים, יכלו השדים כיצורים בעלי רוע מוחלט, לשתף פעולה כדי לנהל את מלחמתם נגד אלוהים והאנושות

כדי לענות על שאלת המחקר סקר פרופ' שוורץ ספרים וטקסטים שנכתבו במאה ה-12 עד המאה ה-19 אשר כללו התייחסות של הסכולסטים ל"מדינת השדים". כך התחקה אחר תפיסותיהם הנוגעות לשיתוף הפעולה של השדים, ומצא שאחת מהן גרסה כי סמכותו של לוציפר התבססה על "אמנה חברתית", חוזה, בינו לבין השדים. "לפי הסבר זה, הסכולסטים סברו כי בזכות כריתת החוזה ביניהם, השדים היו צריכים לקבל על עצמם חובה מוסרית לציית ללוציפר כריבון ולבצע את פקודותיו הזדוניות. טענה זו, שלפיה חוזה יכול ליצור מחויבות של יצורים תבוניים להפרת מוסר ולביצוע עוולות, בייחוד כשהיא מגיעה מפי פילוסופים ותיאולוגים נוצרים, היא מפתיעה, ובימים אלו אני ממשיך לחקור אותה", אומר פרופ' שוורץ.

החיים עצמם:

פרופ' דניאל שוורץ

פרופ' דניאל שוורץ, בן 49, נשוי לשלהבת עטר-שוורץ, פרופסורית מן המניין לעבודה סוציאלית, אב ליונתן (13) ולעלמה (9), מתגורר בבית הכרם שבירושלים. גדל באורוגוואי ועלה לארץ בגיל 19. לפני שפנה ללימודי מדע המדינה, למד הנדסת מכונות בטכניון ("הבנתי שזה לא בשבילי"). בזמנו הפנוי אוהב לדוג ("אבל לא יוצא לי הרבה").

 

 

 

 

 

 

 

הרשמה לקבלת עדכונים מהאתר

אנא שלחו לי הודעה עם קישור
כאשר נוספת לאתר כתבה חדשה

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב pinterest
Pinterest
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn