קול המדע

מחקר בסיסי בכל תחומי הידע

בתמיכת הקרן הלאומית למדע

תפיסות העולם והפעילויות החברתיות שמעצבות את מוחנו

תפיסות העולם שמעצבות את מוחנו

במה שונה הפעילות המוחית של נבדקים ימנים, מזו של  שמאלנים, כשהם צופים בתשדירי בחירות?

בשנים האחרונות נמצא כי גורמים חברתיים – כגון אירועי חיים, עוני, אבטלה ובדידות – עשויים לגרום לשינויים במערכות ביולוגיות כגון מערכת העצבים, מערכת החיסון וחילוף החומרים – וכך להשפיע על הבריאות הפיזית והנפשית. ד"ר יערה ישורון, העוסקת במדעי המוח החברתיים באוניברסיטת תל אביב, חוקרת, יחד עם צוותה, כיצד  פילטרים חברתיים – כגון מגדר, אמונה דתית, תכונות ודעות פוליטיות – משפיעים על השקפת העולם (הפרשנות הניתנת לאירועים שונים) ועל מדדים פיזיולוגיים ובהם הפעילות המוחית. תחום מחקר נוסף שבו הם מתמקדים, הוא אינטראקציה חברתית והשפעתה על סנכרון מוחי ופיזיולוגי בין בני אדם. ד"ר ישורון: "אנחנו בוחנים פעילות מוחית ומדדים פיזיולוגיים נוספים (כגון קצב לב ונשימה) של האדם כאשר הוא לבדו וכאשר הוא עם אחרים. בנוסף אנחנו חוקרים כיצד אינטראקציה חברתית משפיעה על הסנכרון המוחי בין בני אדם ועל התנהגותם. כך למשל, אם שני אנשים מחבבים זה את זה, הפעילות המוחית ביניהם מסונכרנת יותר וייתכן שכך התנהגותם חיובית ופתוחה יותר". בסופו של דבר מקווים החוקרים לפתח כלים שיפחיתו עימותים בין בעלי דעות שונות, כאלו שיגרמו לאדם אחד להבין את האחר, גם אם אינם רואים עין בעין.

במחקרם האחרון, שבוצע בסיוע הקרן הלאומית למדע, ביקשו החוקרים להבין כיצד פילטר חברתי כגון דעה פוליטית משפיע על הפעילות המוחית ועל האופן שבו היא מסתנכרנת בין בני אדם. לשם כך הם סרקו את פעילותם המוחית של 40 נבדקים (בני 35-20) – 20 בעלי דעות ימניות ו-20 בעלי דעות שמאלניות – בתוך מכשיר MRI בעת שצפו בתשדירי בחירות ונאומים פוליטיים של מפלגות שונות לפני הבחירות לכנסת ה-21; בחירות אלו התקיימו באפריל 2019 והחלו את "הפלונטר הפוליטי" שבעקבותיו נערכו ארבע מערכות בחירות לאורך כשנתיים.

נמצא כי הנבדקים הימנים היו מסונכרנים יותר בפעילותם המוחית מאשר הנבדקים השמאלנים. כלומר, אצל רובם עוצמתה הייתה דומה (כך למשל, היא התגברה באופן דומה בעת צפייה בקטע דרמטי בסרטון). ד"ר ישורון אומרת: "מדובר בממצא מפתיע שכן דווקא קבוצת השמאלנים הייתה הומוגנית יותר – למשל רובם היו סטודנטים מאוניברסיטת תל אביב ומצביעי מרצ. ייתכן שאפשר לקשר את הממצא הזה למחקרי עבר שהראו ששמאלנים מקדשים יותר תכונות כגון ליברליות ואינדיבידואליות, שמתבטאות במגוון תגובות רחב יותר, בעוד ימנים נוטים לתחושה של 'ביחד' ונאמנות לקבוצת ההשתייכות".

ההבדל בין הקבוצות בסנכרון הפעילות המוחית התחיל כבר באזורים מוחיים בסיסיים, שאחראים לעיבוד חושי

עוד נמצא כי ההבדל בין הקבוצות בסנכרון הפעילות המוחית התחיל כבר באזורים מוחיים בסיסיים, שאחראים לעיבוד חושי (סנסורי) בלבד – למשל בחלק של קליפת המוח שמעבד מידע שמיעתי וראייתי. גם ממצא זה הפתיע את החוקרים שכן הם ציפו שהבדל כזה יתבטא רק באזורים מוחיים שאחראיים לתפקודים קוגניטיביים גבוהים, כגון עיבוד מידע ופרשנות, כפי שנמצא גם במחקרי עבר. "ייתכן שההסבר לכך הוא הסביבה התוססת והרגשית שנוצרה בתקופה שלפני הבחירות הראשונות, שהשפיעה על עיבוד המידע המוחי כבר בשלביו המוקדמים. הפוליטיקה נכחה מאוד בחיי כולנו ולכן כפי הנראה השפעתה על המוח הייתה חזקה יותר מתמיד", אומרת ד"ר ישורון.

החיים עצמם:

ד"ר יערה ישורון (בחולצה צהובה) וצוות מעבדתה

ד"ר יערה ישורון, 42, נשואה פלוס שלושה ילדים (10, 8, 4), מתגוררת בתל אביב ואוהדת הפועל במיל'. אל תחום מחקרה התכווננה כפי הנראה כבר מילדות ("מגיל צעיר ידעתי שאני רוצה לחקור רגשות. בן זוגי טוען שרציתי לעסוק בתחום שישלב בין אמי הפסיכולוגית לבין אבי שהוא פרופסור למדעי המחשב").

 

 

 

 

 

 

 

הרשמה לקבלת עדכונים מהאתר

אנא שלחו לי הודעה עם קישור
כאשר נוספת לאתר כתבה חדשה

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב pinterest
Pinterest
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn