מדעי החיים והרפואה מדעים מדוייקים וטכנולוגיה מדעי החברה מדעי הרוח

אמא, תראי

חוקרים מצאו כי כאשר אפשרו לאימהות להשתמש בטלפון נייד או לקרוא מגזינים, הן פחות הגיבו לילד.ה שלהן ופחות שיתפו עמו.ה פעולה

התפתחות מערכת השמיעה מאפשרת לעובר לשמוע את צלילי השפה מתוך הרחם אך המוח הוא המקום שממנו צומחים כישורי דיבור ושפה. שפה נחלקת לשלושה חלקים: צורה (צלילים, מילים ומשפטים), תוכן (מערכת המשמעויות של השפה, סמנטיקה, הקשורה בסביבה ובתרבות), ושימוש (אופן השימוש בשפה בהקשר החברתי). המרכזים שאחראים על תפקודי השפה נמצאים באזורים שונים במוח. אזורים אלו מחוברים בקשרים עצביים והתפתחות רשת עצבית זו תורמת להתפתחות כישורי השפה במוח, לעיבודה, ליכולת לדבר ולהבין את הנאמר. עם זאת, בכל שלב בחיים, הקשר בין המוח לשפה יכול להיפגע בשל הפרעות שונות.

מה השאלה?
כיצד עיסוק בטלפון נייד פוגע בקשר אם-ילד וכך בהתפתחות השפתית של הילדים?

ד”ר קטי בורודקין, פסיכולוגית קוגניטיבית בחוג להפרעות בתקשורת באוניברסיטת תל אביב, חוקרת שפה ומוח ומתמקדת בעיבוד שפה וקוגניציה אצל דו-לשוניים (דוברי שתי שפות) ובאפזיה (קושי בדיבור ובהבנה של שפה עקב שבץ מוחי ופגיעות מוחיות נוספות). לעתים היא מבצעת מחקר משולב – על דו-לשוניים שלקו באפזיה. באחד ממחקריה האחרונים, בדקה מה יכול לעזור לאנשים לתפוס טוב יותר צלילי שפה זרה ולרכוש מבטא מקומי באמצעות גירוי מוחי.

במחקרה האחרון, שהתפתח בשנים האחרונות ועדיין נמשך, ואשר  זכה במענק מהקרן הלאומית למדע, ביקשה ד”ר בורודקין לבחון שפה מכיוון אחר – את התפתחותה אצל תינוקות ופעוטות, במקביל לשימוש ההולך וגובר של ההורים בסמארטפונים. “התפתחות קוגניטיבית ושפתית תלויה בקשר עם המטפל העיקרי, שהוא לרוב ההורה ובעיקר האם. פעמים רבות אנחנו רואים שבזמן שההורים נמצאים עם ילדיהם, הם עסוקים בטלפון הנייד. כך לדוגמה, כיוון שהם לא משגיחים על הילדים בגינה, הם נופלים ונפגעים יותר, כפי שמצאו מחקרים. לכן ביקשנו לבדוק אם ניתן לזהות פגיעה בקשר אם-ילד ובהתפתחות השפה והקוגניציה עקב העיסוק בנייד”, מסבירה ד”ר בורודקין.

כמחקר מקדים, גייסו החוקרת וצוותה 33 זוגות של אימהות וילדים (בני שנתיים-שלוש), רובם מאזור המרכז, במעמד סוציואקונומי בינוני-גבוה. הם נבחנו בחדר ניסויים שבו היו פזורים משחקים רבים מותאמי גיל, וזאת בשלושה מצבים (שכל אחד מהם נמשך רבע שעה): במצב אחד נלקח הטלפון מהאם (מה שאפשר משחק חופשי ללא הסחות דעת), במצב השני הוא הוחזר לה והיא יכלה להשתמש בו כראות עיניה, ובמצב השלישי הטלפון נלקח ממנה אבל ניתנו לה מגזינים שיכלה לקרוא בהם בחופשיות.

הנבדקים לא ידעו מהי מטרת המחקר ונבחנו בכמה מדדי אינטראקציה ביניהם: תגובתיות (עד כמה האם מגיבה לפניות הילד.ה בזמן קצוב, סביר, מתייחסת או לא מגיבה); כמות ואיכות התשומה הלשונית של האם (כמה מבעים, משפטים, היא משיקה עם הילד.ה, קשר מילולי, שפתי); וחילופי תור בין האם לילד.ה (כמה פעמים הם משוחחים, מחליפים משפטים ומגיבים אחד לשני).

מטרת החוקרים הייתה לבדוק אם מדדי האינטראקציה בין האם לילד.ה מופרעים עקב השימוש בטלפון בסביבה מבוקרת. בנוסף, ניסו החוקרים להבין אם לטלפון יש תכונה ייחודית שמגבירה את הסחת הדעת או שהוא מפריע בדומה לגורמים אחרים (כמו מגזינים).

כל הנבדקים נבחנו בשלושת המצבים (משחק חופשי ללא הפרעה, טלפון ומגזינים) ונמצא כי כל מדדי האינטראקציה (תגובתיות, תשומה לשונית וחילופי תור) נפגעו כאשר הטלפון והמגזינים היו ברקע. כך, האימהות פחות דיברו והגיבו לילד.ה ופחות שיתפו פעולה מבחינת חילופי תור. בנוסף נמצא שהפגיעה בקשר בין האם לילד.ה שנגרמה מהשימוש בטלפון לא הייתה משמעותית יותר מזו שגרמו המגזינים. כך או כך, נוצרה הסחת דעת שפגעה בקשר אם-ילד. ייתכן שהסיבה לכך היא המצב המלאכותי שיצרו החוקרים: “ביקשנו מהאימהות לעלעל בכתובות מסוימות בדף הפייסבוק כדי שזה יהיה כמה שיותר דומה לעלעול במגזין. ייתכן שאם היינו נותנים להן לקרוא בטלפון תכנים באופן יותר חופשי, הן היו נשאבות אליו יותר”, מסבירה ד”ר בורודקין.

בתמונה :הדוקטורנטית חופית ברק וילדה המשתתפת במחקר

למדנו ששני סוגי המדיות פוגעים בקשר אם-ילד אבל אולי הטלפון מפריע יותר לאינטראקציה ביניהם כיוון שהוא נוכח יותר בחיינו

לסיכום היא מוסיפה כי, “למדנו ששני סוגי המדיות פוגעים בקשר אם-ילד אבל אולי הטלפון מפריע יותר לאינטראקציה ביניהם כיוון שהוא נוכח יותר בחיינו. אנו יודעים זמן רב כי הקשר עם המטפל העיקרי הוא הבסיס להתפתחות קוגניטיבית בתחילת החיים, ולכן במחקר ההמשך נשאל כיצד התפתחות זו עשויה להיפגע עקב העיסוק בטלפון. תיתכן פגיעה ברכישת אוצר המילים ודקדוק, הבנת רגשות, מחשבות וכוונות של האחר (תאוריה של תודעה) וויסות קוגניטיבי; מדובר ביכולות שמאפשרות לקבל החלטות מורכבות, לתכנן תוכניות ולפתור בעיות מאתגרות, שפתרונן אינו אוטומטי אלא מצריך חשיבה מורכבת. ניצני יכולות אלה מופיעים בילדות המוקדמת והן ממשיכות להתפתח עד הבגרות המוקדמת (סביב גיל 20). לפיכך נעשה מחקר אורך שמטרתו להוכיח כיצד עיסוק ההורים בטלפון בזמן הטיפול בילד.ה פוגע בהתפתחות היכולות הללו בילדות”.