אמת, שקר ומה שביניהם
היתרונות והאתגרים בתהליכי למידה ושאיבת מידע משמעותי ממקורות רבים
אוניברסיטת חיפה|הפקולטה לחינוך
החיים עצמם:
“אני מאוד אוהבת משחקי מחשב”, אומרת ד”ר ברזלי. “התענוג של בסוף יום העבודה הוא לשחק עם הילד הצעיר שלי באקס בוקס. הנושא של למידה ממשחקי מחשב דיגיטליים מרתק אותי ואני חוקרת אותו, ובכלל אני שואבת הרבה מהרעיונות שלי למחקרים משלושת הבנים שלי. למשל, לדוקטורנט שלי, פאיז עבד, יש מחקר שבודק איך תלמידים מעריכים סרטוני יוטיוב. המחקר נולד מכך שהבנים שלי היו יושבים ליד שולחן האוכל ומספרים לי עובדות מדהימות ומשונות, וכששאלתי מאיפה הם למדו את זה – התברר לי שהם לומדים המון מסרטונים”.
בבית הספר כבר מזמן לא לומדים ממקור אחד מוסמך כמו ספר לימוד – אלא אוספים מידע ממקורות רבים, מגוונים ובעיקר מקוונים. “הבעיה היא שמקורות המידע באינטרנט מגוונים מאוד”, אומרת ד”ר שרית ברזלי מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה. “באינטרנט קיימים מקורות רבים מאוד, חלקם אמינים, חלקם אמינים פחות וחלקם לא אמינים כלל. בין המקורות לבין עצמם יש פערים של מידע וסתירות של ממש. לכן, התפקיד המשמעותי של התלמידים בעידן המידע הוא לדעת להעריך את מקורות המידע ולדעת לערוך חיבורים משמעותיים בין המקורות כדי להסיק מסקנות תקפות ולהפיק מידע משמעותי”.
ד”ר ברזלי ועמיתיה, במחקר שזכה במענק מהקרן הלאומית למדע, מפתחים את הפדגוגיה ואת הטכנולוגיה של המיומנויות האלה בחטיבת הביניים. “אין די בלימוד מיומנויות של עבודה עם טקסטים”, מסבירה ד”ר ברזלי. “המשימה החשובה יותר היא לשנות את העמדה של התלמידים מצרכנים של ידע למבקרים ויוצרים של ידע, כלומר לעזור לתלמידים לפתח קריטריונים ביקורתיים להערכה ולמיזוג של מקורות מידע”.
מה השאלה?
איך אפשר לעזור לתלמידים צעירים להתמודד בעידן הפוסט-אמת - עם מקורות מידע רבים ומגוונים?
לשם כך פיתחו חברי צוות המחקר, בהובלת ד”ר ברזלי, ובשיתוף המרכז לטכנולוגיה חינוכית, סביבת למידה דיגיטלית שמסייעת לתלמידים להעריך ולמזג מקורות מידע מרובים. בשלב הראשון של המחקר, נתן צוות המחקר לתלמידי כיתות ט’ שאלות חקר – ומגוון של מקורות מידע שנועדו להשיב על שאלות החקר.
“שאלנו אותם אם שתיית מים מינרליים בריאה יותר משתיית מי ברז, והפנינו אותם למקורות מדעיים, למקורות בעיתונות, וגם למקורות מסחריים – כלומר גם למקורות מידע שאמינותם מוטלת בספק – ועקבנו אחרי הדרך שבה התלמידים מעריכים וממזגים את מקורות המידע בסביבה הדיגיטלית” אומרת ד”ר ברזלי. בדקנו האם אחרי שימוש בסביבת הלמידה הדיגיטלית חל שינוי בכישורי ההערכה והמיזוג שלהם. לשם כך, ערכנו מבדק מקדים ומבדק עוקב עם שאלות חקר אחרות, למשל, האם ממתיק מסוים מזיק לבריאות, ובאמת ראינו שינוי מובהק בין המבדק המקדים לעוקב. לא זו בלבד שהתלמידים פיתחו ביקורתיות רבה יותר כלפי מקורות המידע, הם גם פיתחו מסוגלות עצמית גבוהה יותר, כלומר התלמידים הרגישו שהם יודעים להעריך ולמזג מקורות מידע בדרך טובה יותר. שינוי מעניין נוסף היה בתפיסת המטרות של מיזוג מקורות מידע מרובים. שאלנו את התלמידים מדוע צריך לבחון מידע ממקורות שונים במקום ממקור אחד. הרי הכי קל ללכת לוויקיפדיה… במבדק המקדים התשובה הדומיננטית של התלמידים היתה שמקורות מידע מרובים מאפשרים להם לקבל יותר מידע, ואילו במבדק העוקב התלמידים נטו לומר שמקורות מידע מרובים מאפשרים להם לדעת מה יותר נכון, מה יותר אמיתי”.
ד”ר ברזלי וצוותה נערכים עכשיו למחקר ניסויי עם מספר רב של תלמידים. “בשנה שעברה לקחנו את הכלים הפדגוגיים והטכנולוגיים שפיתחנו ובחנו מקרוב איך תלמידים נעזרים בהם לאורך זמן, לרבות משובים מהתלמידים על כל צעד של התהליך. כעת, אחרי שסיימנו לאסוף את הנתונים ולדייק את הכלים לפי המשובים והתוצאות, אנחנו עוברים למחקר ניסויי – שנדחה בשנה בגלל הקורונה. המחקר יערך בשלב הראשון עם שמונה כיתות בחטיבת הביניים, ובשלב השני עם כיתות נוספות, כאשר מחציתן יקבלו את הכלים שלנו ומחציתן לא. כך נוכל לבחון את הכלים שפיתחנו ללמידה ממקורות מידע מרובים בקרב אוכלוסייה גדולה והטרוגנית יותר”.