בין רפואה לאפליה
העדפתם של מטופלים יהודים לקבל טיפול מרופאים יהודים, הושפעה ושונתה במידה מסוימת, כתוצאה מאירועי מציאות ומסיקור תקשורתי
האוניברסיטה העברית|המחלקה לכלכלה
החיים עצמם:
פרופ’ אסף זוסמן, נשוי + 4, מתגורר ברחובות. בזמנו הפנוי אוהב לשחק כדורסל.
האם הציבור היהודי בישראל מעדיף ללכת לרופאים יהודים ולא ערבים? שאלה זו הובילה את פרופ’ אסף זוסמן מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית לבדוק אם קיימת אפליה כלפי רופאים ערבים בישראל. זאת במסגרת התחום שבו הוא עוסק – מיקרו-כלכלה יישומית – ענף של תורת הכלכלה שחוקר את ההתנהגות הכלכלית של מקבלי החלטות כמו צרכנים ומעסיקים, בהתבסס על נתונים. לדבריו, “אני חוקר אפליה והטיה בכל מיני סיטואציות. בעבר חקרתי אפליה כלפי עובדים ערבים במקצועות פשוטים יחסית ובמחקרי האחרון החלטתי לבדוק אם היא קיימת גם כלפי רופאים ערבים וכיצד הושפעה משני משברים שפרצו בתקופת המחקר – משבר הקורונה (שהחל במרץ 2020) ומבצע שומר החומות, במאי 2021).
מה השאלה?
כיצד הושפעה האפליה נגד רופאים ערבים בישראל ממשבר הקורונה וממבצע שומר החומות?
ניתוח הנתונים הראה עוד כי האפליה כלפי הרופאים הערבים פחתה משמעותית בעקבות משבר הקורונה. במהלך הגל הראשון של המשבר – ממרץ ועד יוני 2020 – זמן ההמתנה הממוצע לתור אצל רופאים ערבים היה קטן בכ-4% בלבד מזה של רופאים יהודים. בגל השני (יוני עד נובמבר 2020) והשלישי (נובמבר 2020 עד מאי 2021) – הפער גדל וזמן ההמתנה לרופאים הערבים היה קטן בכ-17% מזה של רופאים יהודים. בעקבות מבצע שומר החומות במאי 2021 הפער גדל בחדות והיה גבוה במעט מזה שהיה טרום תקופת הקורונה.
אומר פרופ’ זוסמן, “בתקופת הקורונה נוצרה תחושת אחדות בארץ ולתקשורת היה תפקיד מכריע בכך. המסר היה שכולנו יחד, ובתוך כך צוותי הרפואה. כך, המאבק באיום החיצוני הפחית את האפליה כלפי הרופאים הערבים. ואז פרץ המשבר הביטחוני ובמצב כזה צפוי שהאפליה תתגבר. וכך נהרסו כל הישגי תקופת הקורונה”.
כדי להוכיח את פרשנותו זו, השתמש פרופ’ זוסמן בנתונים של פרויקט עמותת סיכוי-אופוק (שעוסקת בקידום שוויון ושותפות בין אזרחים ערבים ליהודים), “העין השביעית” (אתר שמספק חדשות, עדכונים וביקורת תקשורת ועיתונות), וקבוצת “יפעת” (שמתמחה באיסוף, מחקר וניתוח של מידע תקשורתי). הנתונים עסקו במספר הפעמים שבהן הופיעו ערבים בתוכניות חדשות בטלוויזיה וברדיו. “בתקופת הקורונה הייצוג הערבי בתקשורת החל להימדד גם בהקשר הרפואי. כך התברר שבתקופה זו הרופאים הערבים הופיעו בתקשורת יותר מבעבר, רואיינו, צולמו וקיבלו כיסוי תקשורתי אוהד. התקשורת יצרה נרטיב חיובי ביחס אליהם, מה ששיפר את מעמדם דרמטית וכך גם הגדיל את הביקוש לתורים אצלם. וכשמצב החירום בקורונה שכך ופרץ המשבר הביטחוני – חזרנו לנקודת המוצא. כלומר התרחש כאן ניסוי טבעי, אירועי מציאות שמאפשרים לזהות קשר סיבתי בין כיסוי תקשורתי לאפליה”, מסביר פרופ’ זוסמן.
בחלק נוסף של המחקר, שזכה במענק מהקרן הלאומית למדע, ביצעו החוקרים סקרים אינטרנטיים (באמצעות חברת סקרים) בקרב משתתפים יהודים במשך כשנה, מיוני 2020 ועד יוני 2021, שבהם נשאלו על עמדותיהם כלפי רופאים ערבים. גם במקרה זה ניתוח הנתונים העלה שינוי חיובי כלפי הרופאים הערבים ונמצא קשר בינו לבין הכיסוי התקשורתי.
החוקרים בחנו בין השאר את השפעת הסיקור התקשורתי של נאום ראש הממשלה נתניהו בנצרת בינואר 2021, כחודשיים לפני הבחירות לכנסת ה-24. נאום זה כלל הצהרות מפויסות כלפי החברה הערבית, ובה עובדי הרפואה.
“ערכנו את הסקרים מדי חודש בקרב אותם נבדקים ובין היתר בחנתי כיצד הנאום הזה – שקיבל כיסוי תקשורתי נרחב – השפיע על עמדות הציבור היהודי כלפי רופאים ערבים. גיליתי שלאחריו הן הפכו הרבה יותר חיוביות. מקרה בוחן זה מראה גם הוא כי אירועי מציאות וסיקור תקשורתי יכולים להשפיע על רמת האפליה במידה דרמטית, אפילו בטווחי זמן קצרים”, מסכם פרופ’ זוסמן.