גאווה ודעה קדומה
מחקר בוחן: מדוע אזרחים בישראל מחזיקים בעמדות שליליות כלפי המינהל הציבורי אפילו כשהוא מתפקד היטב
אוניברסיטת חיפה|בית הספר למדעי המדינה
החיים עצמם:
ד”ר סער אלון-ברקת, נשוי + 3, מתגורר ברחובות. בעל רקע במשפטים, התמחה אצל היועץ המשפטי לממשלה ובנוסף עבד ביחידת מטה במשרד ראש הממשלה (“התשוקה וההשראה למחקר נולדו במידה רבה מתוך חוויותיי כעובד בשירות הציבורי”).
המינהל הציבורי בישראל כולל מוסדות וארגונים ציבוריים וגופי מדינה. ככזה הוא נשלט ומפוקח על ידי נציגים פוליטיים (נבחרי הציבור בממשלה ובכנסת) ושותף בעיצוב המדיניות הציבורית ויישומה בפועל. בהתאם לכך, חקר המינהל הציבורי הוא תחום הנטוע במדעי המדינה ושואב השראה מתחומי מחקר אחרים במדעי החברה, כולל חקר ארגונים ומינהל עסקים, פסיכולוגיה, כלכלה וסוציולוגיה.
מה השאלה?
מדוע הציבור מביע אי אמון בשירותים הציבוריים?
ד”ר סער אלון-ברקת מבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה הוא חוקר מינהל ציבורי ומדיניות ציבורית. במחקריו, הוא בוחן את עמדות האזרחים כלפי המינהל הציבורי וארגוניו ואת הסיבות להן. לדבריו, “כמעט לכל תחום בחיינו יש נגיעה לשירותים ציבוריים, למשל בריאות, שיטור, חינוך ורווחה. אני בוחן כיצד האזרחים תופסים אותם ומה מעצב את תפיסתם. לרוב עמדותיהם שליליות, וזה מטריד, מכיוון שכיום אנחנו מבינים שאמון האזרחים ושיתוף הפעולה שלהם הם משאב קריטי לתפקוד המינהל הציבורי, למתן שירותים ברמה גבוהה, לצמצום פערים חברתיים, להתמודדות עם אתגרי מדיניות ולגיוס ושימור עובדים איכותיים. כאשר לאזרחים אין אמון במערכת, הם פועלים בדרכים שמאלצות את הממשלה להשתמש בסנקציות ואכיפה, שעלותן הכספית והחברתית עצומה. בנוסף, חשוב שאזרחים יהיו מסוגלים לשפוט את תפקוד המינהל הציבורי באפקטיביות – לפי מעשיו – ולהגיב באופן חיובי כאשר הוא מתפקד היטב ובאופן שלילי וביקורתי כאשר הוא מתפקד רע. זהו מנגנון חשוב לדמוקרטיה. כאשר הוא נפגע, הממשלה פחות מתאמצת להשתפר ולעבוד לטובת האזרחים”.
פעמים רבות המינהל הציבורי מתפקד היטב ומביא לשיפורים בתחומים רבים, ועדיין אזרחים לא מגיבים לכך בהתאם, מביעים בו אי אמון ולא מרוצים מתפקודו ושירותיו. מדוע זה קורה? תופעה זו מעניינת חוקרים רבים והוצעו לה הסברים שונים. אחד מהם, שעלה במחקרים שנעשו בשנים האחרונות במדינות שונות, הוא תפיסות סטריאוטיפיות שליליות. בישראל, התופעה עדיין לא נחקרה לעומק.
במחקרו הנוכחי, שזכה במענק מחקר מהקרן הלאומית למדע, מבקש ד”ר אלון-ברקת לבחון לעומק את ההשערה שלפיה אזרחים מחזיקים בתפיסות סטראוטיפיות שליליות כלפי המינהל הציבורי ולכן מבקרים אותו גם כשהוא מתפקד היטב. לדבריו, “בתרבות המודרנית מוטמעת ברובנו התפיסה שציבורי זה רע ופרטי זה טוב, שהמינהל הציבורי לא יעיל, בזבזני ועובדיו עצלנים. אנחנו יונקים את התפיסה הזאת מהתקשורת, מהפוליטיקה ומהתרבות הפופולרית (למשל קולנוע ותוכניות סאטירה). היא כנראה משפיעה עלינו משמעותית ולכן חשוב להבינה לעומק”.
בשלב הראשון של המחקר, שבו שותפה תלמידת המחקר מיכל גלבוע טרסיק, ינסו החוקרים להבין ולמפות את התפיסות הסטריאוטיפיות השליליות של האזרחים, לפענח את מורכבותן ולמדוד את שונותן בחברה. כלי המחקר בשלב זה יכללו סקרים המיישמים גישות מתודולוגיות שונות לבחינה של תפיסות סטראוטיפיות חבויות. “התפיסות יכולות להשתנות מאדם לאדם ולהיות יותר או פחות שליליות. בנוסף, הן עשויות להיות מורכבות, למשל רק כלפי המגזר הציבורי ולא כלפי עובדיו או רק כלפי ארגונים מסוימים (כך לדוגמה אנשים יכולים לחוש רע ביחס לביטוח לאומי אבל לא ביחס לבתי חולים ציבוריים); או כלפי ממדים ספציפיים בתפקודם. כמו ביחס לסטראוטיפים חברתיים אחרים, ההנחה היא שמדובר בתפיסות לא מודעות שמשפיעות אוטומטית על אנשים”, מסביר ד”ר אלון-ברקת.
המחקר גם יאפשר למדוד ולהעריך את השונות בתוך החברה בנוגע לתפיסות אלו. “ישראל היא מעבדה טובה לכך כי השונות כאן בין אנשים בתפיסות השליליות לא קשורה באופן הדוק לוויכוח הפוליטי בין ימין לשמאל. לכן אנחנו מקווים שהכלים שנפתח כאן והממצאים שיתגלו יאפשרו לבודד את התופעה ולחקור אותה באפקטיביות, ובהמשך ניתן יהיה ליישמם במדינות נוספות”, אומר ד”ר אלון-ברקת.
בהמשך מתכנן ד”ר אלון-ברקת לבצע מחקר ארוך טווח שבו יבחן בצורה שיטתית כיצד התפיסות השליליות משפיעות על האופן שבו האזרחים מעריכים את המינהל הציבורי ומגיבים למידע על ביצועיו.
“להערכתי, ממצאי המחקר יבטאו אי-אחידות בתפיסות האזרחים ויהיה מעניין לבחון כיצד ההבדלים ברמת השליליות משפיעים על האופן שבו הם מגיבים למידע על תפקוד המינהל הציבורי. וכאשר נבין טוב יותר את השפעתן של התפיסות הללו, נוכל לבחון דרכים לשנותן”, מסכם ד”ר אלון-ברקת.