מדעי החיים והרפואה מדעים מדוייקים וטכנולוגיה מדעי החברה מדעי הרוח

האדם מחפש משמעות. אבל מהי?

טכנולוגיות חדשות כבינה מלאכותית ו-MRI בשירות השאלה הפילוסופית העתיקה

“איך נושא כל כך מעניין ומרכזי כמו משמעות בחיים לא נחקר?” תוהה פרופ’ שחר ארזי מהמחלקה למדעי המוח של האוניברסיטה העברית בירושלים והמחלקה הנוירולוגית בהדסה. “השאלה אינה מהי משמעות החיים – שהיא שאלה מטאפיזית – אלא מהי משמעות בחיים. ובלשונו של הפסיכולוג האמריקאי הגדול ויליאם ג’יימס: ‘מה הופך חיים למשמעותיים?'”.

השאלה הזאת, השגורה בפיהם של פסיכולוגים, פילוסופים ותיאולוגים כבר מאות ואלפי שנים, מציבה אתגר מיוחד למדענים המבקשים לבחון אותה באופן אמפירי. אפשר כמובן לחלק שאלונים ולשאול אנשים מה משמעותי עבורם – משפחה, עבודה, הגשמה עצמית וכולי. אלא ששאלונים כאלה מניחים את המבוקש, הנשאלים יודעים שהם נשאלים, ובכל מקרה השאלונים אינם עונים על שאלות ההמשך: מה בכל אלה הופך אותם למשמעותיים?

מה השאלה?
איך אפשר לבחון אמפירית אירועים, אנשים ומקומות משמעותיים בחייו של אדם?

הטכנולוגיות החדשות מאפשרות לנו לענות על השאלות הללו, שהן מאוד אישיות ואינטימיות, באופן מובהק”, אומר פרופ’ ארזי. לטובת העניין, הדוקטורנט דניאל פיקובסקי בוגר מדעי המחשב והקוגניציה במעבדתו של פרופ’ ארזי, פיתח אפליקציה שסורקת את כל התמונות בטלפון של הנבדק, ומשתמשת בכלים של בינה מלאכותית כדי לשאול מה מצולם בהן ולזהות מאפיינים מיוחדים שלהן, כמו למשל: האם זאת תמונת טבע? האם זאת תמונה של אירוע מסוים? בכמה תמונות מופיע הילד של הנבדק הזה? אחר כך הנבדקים מדרגים את משמעות התמונות, ומדדים שונים נרשמים: מה דעתו או דעתה על אספקטים שונים בתמונה, כמה זמן לוקח לו או לה לדפדף הלאה ואפילו כמה לחץ הפעילה האצבע שלו או שלה על המסך בזמן הצפייה. היתרון הגדול באפליקציה, מדגיש פרופ’ ארזי, הוא הנגישות למידע אישי שמתורגם למספרים שאותם ניתן לחקור, כמו גם היכולת להגיע לאלפי נבדקים. כך ניתן למשל למצוא הבדלים בנושאי משמעות שקשורים להבדלים במין, באפיונים חברתיים, במקום מגורים ועוד.

טכנולוגיה מרכזית נוספת בפרויקט היא שימוש בדימות תהודה מגנטית תפקודי (fMRI) כדי לבדוק איך האיבר שמעבד את החוויות, האנשים והמקומות בחיים שלנו – המוח – מתייחס אליהם.

“רותם מונסה, דוקטורנטית במעבדה שלנו, גם היא בוגרת מדעי המחשב והקוגניציה, פרסמה לאחרונה מאמר בכתב העת Cerebral Cortex”, מספר פרופ’ ארזי. “ככלל, המחקר הפסיכולוגי הקיים מציג ארבעה סוגים של משמעות: רלוונטיות לעצמי – כמה האירוע קשור אליי – תוכן – התוכן של האירוע – אפקט – התגובה הרגשית שהאירוע מעלה – וספציפיות – כמה האירוע הזה ספציפי. בעזרת שיטות חדשות של למידת מכונה, רותם גילתה ש-96% מהמוח מגיב לרלוונטיות לעצמי. כלומר, המחקרים הפסיכולוגיים אינם מלמדים אותנו יותר מדי, שכן למעשה החלפנו את ‘משמעות’ ב’רלוונטיות לעצמי’. אם כן אולי יש צורך במחקר נוסף כדי להבין מהי משמעות?”

פרופ' ארזי וד"ר רוזמן ביקשו לבדוק אילו אנשים משמעותיים בחיים של שתי אוכלוסיות חריגות: תורמי כליה לזרים וחולי אלצהיימר

מחקר מרתק בכיוון זה ערך ד”ר משה רוזמן מהמעבדה לנוירו-פסיכיאטריה חישובית של פרופ’ ארזי, יחד עם פרופ’ רובין דאנבר מאוניברסיטת אוקספורד, שעל שמו קרויים “מעגלי דאנבר” – המחלקים את רמות הקירבה של אנשים לזולת.

“גרמנו לאנשים לחשוב על הקרובים אליהם, וגילינו ש-82% מהפעילות המוחית מוקדשת לחמישה-שישה אנשים הקרובים אלינו ביותר”, מסביר פרופ’ ארזי. “זה מפתיע מאוד. חבר טוב מהעבודה, שאנחנו מכירים שנים, וחבר עבר שאנו שנים לא בקשר איתו ואף פעם לא היינו קרובים אליו במיוחד, שניהם תופסים את אותו אזור קטנטן במוח, שהוא בכלל אזור של מיפוי מרחבי. ואילו המשפחה הקרובה והחברים הקרובים מאוד – הם מפעילים אזורים אחרים ופועלים באופן נרחב הרבה יותר”.

 

לבסוף, פרופ’ ארזי וד”ר רוזמן ביקשו לבדוק אילו אנשים משמעותיים בחיים של שתי אוכלוסיות חריגות: תורמי כליה לזרים וחולי אלצהיימר.

“וויליאם ג’יימס הגדול כבר ציין כי ניתן ללמוד על משמעות מאנשים שהם מיוחדים במינם”, אומר פרופ’ ארזי. “יש אנשים כאלה, למשל תורמי כליה לזר. לתת כליה לאדם זר זו תרומה שונה מכל תרומה שהיא – זאת קפיצה איכותית. אנחנו בדקנו אם מעגלי דאנבר של התורמים חופפים מבחינת היחסים ביניהם למעגלי דאנבר של האוכלוסייה הכללית תחת fMRI, ומצאנו שאצל תורמי כליה אנחנו לא מוצאים את הפער הזה של 82% לטובת בני המשפחה. בעיניהם כל ישראל באמת ערבים זה לזה, והייצוג של המעגלים השונים מאוד דומה. לעומת זאת, אצל חולי אלצהיימר ראינו הצרה של מעגלי דאנבר לאנשים ולמקומות המשמעותיים ביותר. זה כיווץ של המעגלים החברתיים, של העולם, לחלקים הכי משמעותיים שלו. מדובר בתופעה שאני רואה אותה גם בקליניקה לצערי. אבל היא עשויה לשמש גם כגישה טיפולית – עגינה של החוויות, האנשים והמקומות המשמעותיים בחיים. זה חשוב לחולים, אבל בעצם לכולנו”