האם הגיע האביב החרדי?

ד”ר קרבאל-טובי יצאה אפוא לחפש אחר השינוי הזה, והתוודעה לשלל התארגנויות להתמודדות עם פגיעה מינית שמקורן בשטח החרדי. התארגנויות אלה מקיפות הן פעילים מן השורה והן אנשי מקצוע – עובדות ועובדים סוציאליים, מורים ופסיכולוגיות – ובהם יוצאים בשאלה, קרובי משפחה של חרדים ופעילות ופעילים מחוץ לעולם החרדי. הם מנסים להילחם מול מציאות חברתית שבה ניסיון לדווח על פגיעה נתקל בניסיונות השתקה שמטרתם להגן על הפוגע, למנוע פירוק של מסגרת משפחתית או לשמור על שמם הטוב של הנפגעים עצמם וקרוביהם. למרבה הצער, דיווח על עבירת מין עלול לפגוע בסיכוייהם של המדווחים למצוא שידוך טוב או להתקבל למוסד חינוכי מבוקש.

“רבים מהפעילות ומהפעילים אומרים בפירוש שהם מנסים לחולל מהפכה”, אומרת ד”ר קרבאל-טובי. “חלקם מדמים את התנועה הזאת ל’אביב הערבי’; אחרים משווים את עצמם לתנועת ‘מי טו’. חלקם מכנים את עצמם ‘החרדים הקתולים’, במחשבה על התופעה הנרחבת של תקיפות מיניות, במיוחד של ילדים, על ידי כמרים”.

במסגרת מחקרה שוחחה ד”ר קרבאל-טובי עם פעילים ופעילות ממגוון קהילות וזרמים חרדיים, ונכחה בעשרות אירועים שנועדו לחנך את הציבור בסוגיית הפגיעות המיניות. כמה מהאירועים האלה היו מפגשי נשים בסלון הבית, אחרים נערכו במוסדות חרדיים ובבתי כנסת, אחרים היו כנסים מקצועיים. מורים חרדים למדו קורס על נושא המוגנות שנערך במכללה חרדית; שדכניות ומדריכות כלות השתתפו בקורס שנערך בלמידה מרחוק, והעניק להן תיבת כלים לשיחה על פגיעה מינית. “השדכניות ומדריכות הכלות פוגשות צעירות חרדיות באחד מצומתי החיים שבהם מתקיימת עמן שיחה על מיניות”, מסבירה ד”ר קרבאל-טובי. “כל שיחה כזו היא הזדמנות להציף פגיעות עבר – וגם לתת כלים לעתיד: להסביר מהי פגיעה מינית, כיצד לבנות זוגיות מיטיבה למרות פגיעה בעבר וכיצד לזהות נורות אדומות למגע מיני שאינו נעשה ברצון הדדי”.

ארגוני הפעילים השונים, ובהם העמותה “לא תשתוק”, הארגון “מן המיצר” ואחרים, מנסים לעורר שיחה ציבורית ולתת מענה לנפגעות ולנפגעים – בחלק מהמקרים, גם על אירועים שקרו לפני זמן רב. הפעילים והפעילות מעניקים תמיכה ומסייעים בהגשת תלונות ותביעות. הם שואפים למצֵב את הסוגיה כנושא שהקהילה החרדית מוכנה להתמודד עמו, בדומה לניסיון של פעילים אחרים להעלות נושאים כמו סמים ושתיית אלכוהול.

בהמשך מחקרה, ד”ר קרבאל-טובי מעוניינת לתעד שלושה היבטים של ההתארגנות האזרחית המרתקת הזאת. היבט אחד הוא השפה: כיצד הקהילה לומדת לדבר על סודות וטאבויים חברתיים. היבט שני הוא השילוב בין אקטיביזם חברתי להתמקצעות, כלומר עשייה של בעלי מקצועות טיפוליים ומשפטיים; שילוב זה בולט במיוחד בארגונים חרדיים אלה. וההיבט השלישי הוא קשרים וממשקים בין נשים וגברים בקהילה לבין סוכני מדינה, דוגמת הפרקליטות, המשטרה ומשרדי הבריאות, החינוך והעבודה והרווחה.