המחירים האמיתיים של תחביבים

בימים אלה, ובעזרת תמיכת הקרן הלאומית למדע, ד”ר הררי וצוותה עורכים מטא-אנליזה על תחביבים מתוך המחקר הקיים: מהם האפקטים של תחביבים? והאם יש שוני, למשל, בין תחביבים ספורטיביים ופסיביים, תחביבים שמבצעים אותם בבית או בטבע, או תחביבים אומנותיים לעומת תחביבי אספנות.

“יש המון מאמרים אקדמיים על תחביבים – מאיסוף בולים ועד תצוגת כלבים”, מסבירה ד”ר הררי. “מתוך כ-4,000 מאמרים, אנחנו מנסים לצמצם למאמרים המתייחסים לעובדים, ולדלות מתוכם את השפעת התחביבים על מקום העבודה. אחרי כמעט שנה של ניפוי וקידוד הנתונים הקיימים, צמצמנו את המאגר ל-40 מאמרים שבוחנים אוכלוסיות של עובדים באופן שמאפשר לנו להסיק מסקנות סטטיסטיות בצורה תקפה. במחקר מקביל,  אנחנו אוספים נתונים מנבדקים בעלי תחביבים, בינתיים בעזרת דיווח עצמי. בהמשך  נשלים את המידע גם בעזרת נתונים מארגונים וממנהלים. לאורך חמישה שבועות – בשלושת השבועות הראשונים אחת לשבוע ולאחר מכן למשך שבועיים פעמיים ביום, ביקשנו מעובדים עם תחביבים לדווח על הביצועים שלהם בעבודה ועל ה wellbeing-שלהם – המיטביות. ממצא ראשוני ומרתק שמצאנו הוא שלתחביבים יש השפעה כללית חיובית על הביצועים בעבודה ועל הwellbeing- בחייהם, שכן הם ממלאים את העובדים באנרגיה ובמשמעות, ונותנים להם משהו לצפות לו ולהיזכר בו בערגה. הציפייה בפני עצמה חיובית מאוד להרגשת המיטביות של העובד, בצורה דומה למה שנמצא במחקרי עבר לגבי חופשות: עצם הציפייה לעשיית התחביב ממלאת אותי באנרגיה – גם אם כרגע או במהלך היום אני עושה מטלה משמימה בעבודה. במקביל לאפקטים הכלליים שמצאנו לגבי תחביבים, מצאנו שבימים בהם התחביב נעשה בצורה אינטנסיבית הביצועים היומיים של העובד היו פחות טובים – כי התחביב ‘לוקח’ את האנרגיה הדרושה לביצועים בעבודה. נראה לנו מובן מאליו שתחביבים הם דבר נפלא, אבל תחביבים תובעניים עלולים לפגוע ביעילות וליצור מתחים בעבודה. לכן, חשוב לבחון מתי ולמה לתחביבים יהיו השפעות חיוביות על הביצועים והמיטביות של עובדים ומתי תחביבים עלולים לפגוע ביעילות ולהפחית את שביעות הרצון של העובדים מחייהם באופן כללי”.

זאת ועוד, ד”ר הררי מתארת שאלות נוספות בעלות חשיבות לעולם העבודה, לדוגמה התאמת התחביבים למקום העבודה.

“יש לי חברה שהיא עורכת דין, ובראיונות לסטאז’ היא סיפרה שהתחביב שלה הוא סקי. זה קלאסי לעורכי דין – תחביב יוקרתי וספורטיבי. אבל יש תחביבים שיכולים להיתפס כאלה שאינם תואמים לעבודה וליצור רושם שלילי בראיונות. לדוגמא, גבר בחברת הייטק אולי יכול להתרברב בתחביב ויכולות הגיימינג שלו בריאיון עבודה, אבל ייתכן שסטודנטית לדוקטורט בניהול תיתפס באופן שלילי מאחר שהתחביב שלה אינו תואם את הציפיות שיש למעסיקים לגבי התכונות הדרושות מסטודנטים לניהול ומנשים. למעשה, אני מכירה סטודנטית אסייתית לדוקטורט שממש מסתירה את תחביב הגיימינג שלה כי היא חששה שהמנחים שלה ייראו אותה באופן שלילי יותר אם ידעו שהיא מקדישה זמן רב למשחקי מחשב במקום להקדיש את כל זמנה למחקר. במקרים כאלה, הטיות של מגדר ומוצא עלולות להשפיע על תפיסות של מעסיקים וארגונים לגבי התחביבים של עובדים, ליצור תפיסות מוטות ולהוביל לקבלת החלטות לא אופטימליות. אלו שאלות מעניינות, שאני מתכוונת לעסוק בהן בהמשך”.