זהירות המפלצת

במסגרת מחקריהם עד כה בחנו פרופ’ ברבי-מאייר וצוותה בעיקר את הנטייה והאופי הקשורים ללקיחת סיכון פסיבי. לשם כך פיתחו שאלון שבו נבדקים צריכים לדרג מ”מאוד לא סביר” ועד “מאוד סביר” התנהגויות כגון “לעשות ביטוח רפואי רציני כשטסים לחו”ל, גם לנסיעה קצרה”, “לא לחסוך כסף” ו”לבדוק את החיובים בכרטיס האשראי”. כלומר, השאלון בוחן התנהגויות שמפחיתות או מגבירות סיכון פסיבי ועד כה נמצא כי לקיחתו קשורה בדחיינות והימנעות (ולא בחיפוש ריגושים, כפי שנמצא במה שקשור ללקיחת סיכון אקטיבי). “אנשים שלוקחים בחשבון את ההשלכות לטווח הרחוק בעת קבלת החלטות לרוב מפחיתים סיכון פסיבי, וההפך. ואנשים שיותר ממוקדים בהווה – לוקחים יותר סיכונים אקטיביים בשל הצורך בריגושים”, מציינת פרופ’ ברבי-מאייר.

במחקרם הנוכחי, שנמצא בתחילתו, ואשר זכה במענק מהקרן הלאומית למדע, החליטו החוקרים לפתח מטלה שתאפשר לאמוד לקיחת סיכון פסיבי ואת הגורמים שמשפיעים עליה ולא נטיות אישיותיות. עד כה התקיים ניסוי פיילוט שבו מעט נבדקים מהאוכלוסייה הכללית (משתמשי אמזון) ביצעו את המטלה כדי שהחוקרים יוכלו להבין אם היא מובנת ואפשרית ליישום.

המטלה מבוססת על משחק הזיכרון סיימון, שבו צריך ללחוץ על הצבעים לפי הסדר שהמחשב לחץ. נבדקים שעשו זאת נכון, קיבלו תשלום. אך מדי

פעם עלתה על המסך מפלצת שיכולה לתקוף וכך לגרום להפסד הכסף. הנבדקים יכלו להפחית את הסיכון באמצעות פעולת מניעה או הגנה – תשלום של סכום מסוים שמונע מהמפלצת להפציע ולתקוף. במקביל מילאו הנבדקים את השאלון שבוחן את הנטייה לקחת סיכון פסיבי והחוקרים בחנו את הקשר בין תוצאותיו לבין אופן ביצוע המטלה.

מסך הדגמה של צעד שבו המפלצת התקיפה

מסך הדגמה של קבלת פידבק על ביצוע לא נכון

מסך של הוראות שמדגים את המשמעות של סיכוי של 10% לתקיפה של המפלצת.

מסך שמדגים את ההפחתה ב-80% של הסיכוי לתקיפה בעקבות פעולת ההגנה.