סיקסק העיר וסיקסק הכפר

פרופ’ שפיגל וצוותו השוו בין אוכלוסייה של סיקסקים בעמק חרוד, שם הם מצויים ביישובים כמו בית שאן או קיבוץ בית אלפא, לאוכלוסיית סיקסקים שחיים בשדות חקלאיים או בבריכות דגים. כל המקומות האלה קרובים מאוד זה לזה, מסביר פרופ’ שפיגל, “כך שאין לסיקסקים בעיה לעוף מפה לשם. כלומר האוכלוסיות שחיות בעיר בוחרות לחיות בעיר, והאוכלוסיות שחיות בשטחים החקלאיים בוחרות לחיות שם”.

בשלב הראשון, החוקרים ערכו לסיקסקים מבחן התנהגותי מקובל שבודק את “מרחק הבריחה”, כלומר המרחק שבו החיה נמלטת מאדם ההולך ומתקרב. ב”מבחן האומץ” הזה התברר שהסיקסקים העירוניים אמיצים בהרבה מחבריהם הכפריים. “הסיקסקים בשדה ברחו מאיתנו עוד ממרחק של 30 מטר, לעומת הסיקסקים ביישובים שאפשרו להתקרב אליהם עד כדי עשרה מטרים לפני שעפו”, אומר פרופ’ שפיגל. בעזרת המענק הנדיב של הקרן הלאומית למדע, הצוות השתמש במערכת “אטלס” (המבוססת על מעקב רדיו טלמטרי ברזולוציה גבוהה המהווה אלטרנטיבה ל-GPS) ועקב אחרי כמעט 200 סיקסקים אינדיבידואליים כדי ללמוד על הבדלים בתנועה שלהם ובהתנהגויות נוספות. כדי להתמודד עם הטענה שהסיקסקים העירוניים פשוט התרגלו לאנשים מבלי שחל שינוי כלשהו באישיות שלהם, מסביר פרופ’ שפיגל, “חזרנו על הניסוי, הפעם בעזרת מכונית המופעלת בשלט רחוק שהרכבנו עליה פוחלץ של תן. גם כאן ההבדל היה מובהק: העירוניים פחדו פחות ונתנו לתן להתקרב יותר, למרות שמן הסתם פוגשים פחות תנים בערים מאשר בשדות ובבריכות הדגים. במילים אחרות, יש הבדל באופי בין עירוניים לכפריים.” בנוסף, המעקב בשדה הראה כי העירוניים נעו יותר והיו יותר חקרניים בהתנהגותם בהשוואה לאלו שחיו בבריכות הדגים והשדות.

האיור מראה את מיקומו של אתר המחקר בעמקי חרוד\המעיינות, ו(a) את האתרים בהם ביצענו את מבחני הבריחה (flight initiation distance), כדימוי לאיום טריפה ע”י בן אדם ועל ידי תן; (b) מספרי החזרות בכל אחד מהאתרים, לפי סוג האיום; (c) מין המחקר, הסיקסק (Vanellus spinosus) ו(d) דגם התן שהורכב והופעל על ידי מכונית בשלט רחוק. האיור נלקח מתוך Bar Ziv et al 2022 Journal of Animal Ecology

פרופ’ שפיגל איננו בטוח מהי הסיבה להבדל הזה, ומשער שהעיר משנה את אופי החיות, ואולי גורמת להן להיות אדישות – לא רק לבני אדם או לתנים, אלא לגירויים בכלל ולאיומים בפרט.