על קנביס, משפט ודעה קדומה

ד”ר אהרנסון חוקר, בסיוע מענק מהקרן הלאומית למדע, את התפתחות המשפט הפלילי מנקודת מבט היסטורית וסוציולוגית. מחקרו מתמקד באופן שבו המשפט הפלילי המקומי מעוצב על ידי יחסי גומלין בין שחקנים (למשל ממשלות, מדענים ותנועות חברתיות), שפעילותם חוצה גבולות מדיניים. לדבריו, “לרוב המשפט הפלילי נתפס כמכשיר של מדינת הלאום וההנחה היא שהתהליכים שמובילים להגדרת התנהגות כפלילית מתקיימים בתוך גבולות המדינה. המחקר שלי מנסה לבחון כיצד איסורים פליליים מדיניים מושפעים מתהליכים המתרחשים מחוץ למדינה – כלומר בשיטות משפט זרות ובמרחב המשפטי הבין-לאומי. האיסורים הפליליים על השימוש בקנביס הם דוגמה לתהליכים כאלה. במחקריי אני מנסה לבדוק כיצד איסורים פליליים בארה”ב הושפעו מרעיונות שהתפתחו ביבשות אחרות. כחוקר המתמקד בתהליכי הפללה (ומנסה למקם אותם בהקשרם הפוליטי והחברתי), האיסורים על קנביס מעוררים עניין מיוחד כיוון שהם חלים על התנהגויות חברתיות נפוצות למדי ומשפיעים מאוד על שיעור הכליאה של מיעוטים גזעיים ואתניים במדינות מסוימות (למשל בארה”ב)”.

מטרת מחקרו האחרון של ד”ר אהרנסון הייתה להבין כיצד נורמות וצורות חשיבה שהתפתחו בתקופה הקולוניאלית, בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, הניחו בסיס לחוקי ההפללה של סמים במדינות שונות, וכיצד המורשת שהותיר הקולוניאליזם בפוליטיקה הבין-לאומית והמדינית לאחר ביטולו הפורמלי השפיעה על התפתחות המדיניות המשפטית הנוגעת לקנביס. כלומר, כיצד התפתח איסור השימוש בצמח לאורך ההיסטוריה. לצורך כך אסף החוקר חומרים מארכיונים (פיזיים ומקוונים) בבריטניה, ארה”ב וארגונים בין-לאומיים, כגון תיעוד של דיוני ועדות בפרלמנט הבריטי שעסקו בתחום הקנביס בקולוניה בהודו, דיונים בקונגרס האמריקאי ובאגודות מדעיות אמריקאיות שבהם הוצגו ממצאים שנאספו בקולוניות, ודיונים בנושא זה בחבר הלאומים.

כך גילה כי ממצאי מחקרים פסאודו-מדעיים מאותה תקופה, שהתבססו על תפיסות גזעניות, שימשו בסיס למדיניות הפללת הקנביס והתפשטו ברחבי העולם בזכות האופי הגלובלי של העשייה המדעית; כתבי עת מדעיים מערביים בתחומי הקרימינולוגיה, פסיכיאטריה ואנתרופולוגיה שהוקמו בשנים ההן הפיצו טענות על השפעות הקנביס שהתבססו על הנחות גזעניות; החוקרים ייחסו התנהגויות לא נורמטיביות של אסירים בבתי כלא ומאושפזים במוסדות פסיכיאטריים בקולוניות השונות (למשל בהודו ובמצרים שהיו קולוניות בריטיות) להשפעת הצמח.

“השיח המדעי על תוצאות השימוש בקנביס נראה רציונלי אז כיוון שנעשה על ידי מומחים מערביים מתחום הפסיכיאטריה, אנתרופולוגיה, קרימינולוגיה ועוד, אבל בדיעבד ניתן להבין שהתבסס על תיאוריות גזעניות, על האופן שבו האירופים התייחסו לילידים. זה, במידה רבה, הבסיס שעליו נבנתה מדיניות הפללת הקנביס במשפט הבין-לאומי. בשנות ה-60, בתקופת ילדי הפרחים ותרבות הנגד, צעירים נורמטיביים מהמעמד הבינוני החלו להתעניין בקנביס וכך הוא נעשה פופולרי והפך לחלק מהמיינסטרים, מתרבות הפנאי במערב.