המרכז הרפואי תל אביב|מנהלת המערך הפסיכיאטרי
ד”ר רננה איתן נשואה לעמוס, אם לשלוש בנות ומתגוררת בירושלים.
הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) מתאפיינת במחשבות טורדניות (חוזרות ונשנות) ובפעולות כפייתיות. המחשבות הטורדניות הן דחפים או דימויים שגורמים למועקה וחרדה. הפעולות הכפייתיות הן התנהגויות חוזרות (כגון שטיפת ידיים) שנעשות בתגובה לחוקים פנימיים נוקשים או למחשבה טורדנית. המחשבות הטורדניות והפעולות הכפייתיות הן מוגזמות ובלתי הגיוניות, גורמות למתח רב ופוגעות בשגרת החיים.
בעשורים האחרונים החלו להשתמש בגירוי מוחי עמוק (DBS) כטיפול נוירוכירורגי בהפרעת OCD קשה שעמידה לטיפולים מקובלים כגון תרופות וטיפול פסיכולוגי קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). בטיפול זה משתילים אלקטרודות זעירות (שעוביין 1.2 מילימטרים) בעומק המוח. הן מחוברות לקוצב שמושתל מתחת לעור, באזור בית החזה או הבטן. כאשר הקוצב מופעל הוא מייצר פעימות חשמליות שנשלחות למוח. הפסיכיאטר המטפל יכול לכוון את אופן הגירוי החשמלי ואת עוצמתו, בהתאם למצב הנפשי של המטופלים. אצל אנשים הסובלים מ-OCD (וגם אצל חולי פרקינסון) הגירוי מכוון אל אחד מגרעיני הבסיס של המוח – הגרעין הסאב-תלמי. אזור זה קשור במחשבות, קבלת החלטות, תכנון של פעולות והוצאתן לפועל. מחקרים רבים מצאו כי הוא חיוני מאוד לתפקוד המוח, ולכן גירויו עשוי להשפיע עליו משמעותית.
ד”ר רננה איתן, מנהלת המערך הפסיכיאטרי במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב) ולשעבר מנהלת היחידה הנוירופסיכיאטרית במרכז הירושלמי לבריאות הנפש, היא מחלוצות תחום ה-DBS בפסיכיאטריה בארץ ובעולם. במשך שנים רבות היא חוקרת יחד עם פרופ’ חגי ברגמן מהמחלקה לנוירוביולוגיה רפואית באוניברסיטה העברית את הבסיס הביולוגי של הפרעות פסיכיאטריות, כדי למצוא עבורן טיפולים חדשניים. “מחקרינו ומחקרים נוספים מצאו כי מצבם של חולי OCD קשים השתפר משמעותית לאחר שעברו DBS”, אומרת ד”ר איתן. “הדיוק במיקום האלקטרודות חייב להיות מקסימלי. לפני הניתוח אנו מבצעים לחולה מיפוי מוח, במהלכו אנו מסמנים גם את אזור המטרה של האלקטרודות – הגרעין הסאב-תלמי – וגם את הדרך שיעברו עד שיגיעו אליו. בנוסף, במהלך הניתוח אנו בוחנים את הפעילות החשמלית בעומק המוח כדי לוודא שאכן הגענו לאזור המטרה”.
ד”ר איתן וצוותה בחנו, בסיוע מענק מחקר מהקרן הלאומית למדע, חולי OCD שעברו DBS במשך כשנה עם מערכת שמאפשרת רישום חשמלי מעומק המוח. הם ערכו רישומים חשמליים בעת הניתוח להשתלת האלקטרודות וכשנה לאחריו, וזיהו חתימה עצבית חדשה וייחודית בגרעין הסאב-תלמי; מדובר בפעילות חשמלית מסונכרנת של תאי עצב באזורים הרגשיים והקוגניטיביים של הגרעין שמופיעה בתדירות ייחודית. עוצמתה נמצאה קשורה לעירור התסמינים הטורדניים-כפייתיים ועוצמתם. החוקרים בחנו גם קבוצת חולי פרקינסון אשר עברו DBS באותו אזור מוחי כטיפול במחלתם – גם להם ערכו רישומים חשמליים בעת הניתוח וגילו חתימה עצבית דומה.
ד”ר איתן: “ממצא זה יוכל לשמש אותנו בהמשך ליצירת מערכת DBS טובה יותר למטופלים עם OCD, וגם לחולי פרקינסון, שתזהה את הפעילות החשמלית הלא תקינה בגרעין הסאב-תלמי ותיצור גירוי ייחודי שישנה אותה”.