איך אומרים בארמית “בראשית ברא”?
כלי ממוחשב מקשר במהירות בין כל מילה בַּתורה לבין המילים המקבילות בתרגומים השונים של התורה לארמית
אוניברסיטת בר-אילן|המחלקה לתנ"ך|בית הספר ללימודי יסוד ביהדות
החיים עצמם:
מעבר לשעות עבודתו במחקר ובהוראה, נהנה ד”ר גוטליבּ לחזור אל השורשים ולעבוד את האדמה בגינת ביתו במושבה מזכרת בתיה. “כשאני עודר או זומר או קוטף, אינני יכול שלא לשמוע את קולותיהם של אבותינו בארץ הזאת, אשר הודו לה’ במילים: וַיְבִאֵ֖נוּ אֶל־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיִּתֶּן־לָ֙נוּ֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ”.
לאורך הדורות נעשו כמה תרגומים יהודיים שונים של התורה לארמית. כיצד בחרו המתרגמים לתרגם מילה או צורה מסוימות מן המקור המקראי לשפה הארמית? בשאלות מסוג זה יש עניין רב, הן מן הצד הלשוני והן, ובעיקר, מן הצד של חקר המקרא. כלי ממוחשב חדש, שיצר ד”ר ליאור גוטליבּ מהמחלקה לתנ”ך ומבית-הספר ללימודי יסוד ביהדות באוניברסיטת בר-אילן, עומד כעת לרשותם של חוקרים וחוקרות ומסייע להם להשיב על שאלות כאלה במהירות ובאופן נרחב ומעמיק יותר מאי פעם.
המחקר, הנקרא “פרויקט אקוויולנט”, אשר זכה במענק מחקר מהקרן הלאומית למדע, נועד לזהות איזו מילה בכל תרגום ארמי באה כנגד כל מילה בנוסח המסורה. ניסיון כזה כרוך בקשיים ברורים, הן משום שתרגום אינו החלפה פשוטה של מילה במילה והן משום ששפות שונות מתאפיינות בסדר שונה של מילים במשפט; אך הדמיון הרב בין עברית לארמית, שפות שמיות אחיות, מפשט את המשימה.
מה השאלה?
כיצד אפשר לזהות ולאסוף את המילים המקבילות לכל מילה עברית בתורה?
התרגומים היהודיים של התורה לארמית (כניגוד, למשל, לתרגום השומרוני) כוללים שלושה תרגומים מלאים וכן כמה תרגומים חלקיים. שלושת התרגומים השלמים הם:
- תרגום אונקלוס, ששימש את יהודי בבל, אף שלשונו משקפת את סביבות המאה ה-1 לספירה בארץ ישראל.
- תרגום כתב יד נאופיטי 1, שהתגלה באקראי בספריית הוותיקן באמצע המאה ה-20. כתב יד זה הוא מהמאה ה-16, אך הנוסח משקף תרגום שנעשה בארץ ישראל בסביבות המאה ה-4 לספירה.
- תרגום “פסאודו-יונתן”. תרגום זה יוחס ברבות הימים ליונתן בן עוזיאל, תלמידו של הלל הזקן, אך למעשה הוא מאוחר בהרבה. עד לאחרונה סברו שנכתב בארץ ישראל במאה ה-4 או ה-5; או במאה ה-8; אך על פי מחקר עדכני של ד”ר גוטליבּ, תרגום זה נעשה דווקא באיטליה במאה ה-12.
במידה זו או אחרת, כל תרגום הוא בהכרח פרשנות; אך ממד הפרשנות בשלושת התרגומים האלה הוא בולט בהרבה מן המקובל כיום. כדי להיווכח בכך, די להשוות את אורכם (מספר המילים שבהם) לאורך הטקסט המקורי של התורה בעברית: תרגום אונקלוס, כתב יד נאופיטי 1 ו”פסאודו-יונתן” ארוכים מהתורה בעברית בכ-9 אחוזים, 24 אחוזים ו-41 אחוזים בהתאמה.
מילה כנגד מילה
הכלי הממוחשב שיצר ד”ר גוטליבּ מאפשר להציג כל פסוק בתורה ומתחתיו את תרגומיו השונים, כמתואר באיור ותוך הצגת קישור דיגיטלי בין מילים אקוויולנטיות בטקסטים המקבילים; סימון של מילה יציג את המילים המקבילות לה בנוסחים האחרים. הכלי מאפשר גם לחפש את כל המקומות שמופיעה בהם מילה מסוימת (במקור או בתרגום), ולא רק מילים אלא גם צורות לשוניות בכלל – למשל, כל מילה הנגזרת משורש מסוים (כגון: רא”ה) או שייכת לבניין מסוים (כגון: נפעל). חוקרות וחוקרים החפצים לעקוב אחר בחירותיהם של המתרגמים השונים בסוגיה כלשהי, או לבדוק כיצד תורגמה מילה מסוימת בכלל מופעיה בתורה – יכולים לעשות זאת בלחיצת כפתור.
הכלי, הנקרא Targums WordMap, מספק לראשונה “תזאורוס” מקיף של כל מילה (וצורה) עברית ובנות זוגה הארמיות בכל התרגומים השונים של כל התורה. לפיכך הוא מאפשר לבסס מחקרים על נתונים מן התורה כולה, במקום להסתפק בנתונים חלקיים, כגון מפֶּרֶק יחיד.
הכלי המוכן זמין כעת כחלק מתוכנה מסחרית גדולה יותר לחקר המקרא, הנקראת אקורדנס (Accordance Bible). ד”ר גוטליבּ מקווה כי בהמשך יוכל להנגיש לציבור הרחב, בלא תשלום, גרסה הכוללת את עיקר יכולותיו של הכלי.
ומה הלאה? “השלב הבא במחקר הוא כלי דומה ל’נביאים’ ו’כתובים’”, אומר ד”ר גוטליב. “ל’נביאים’ ו’כתובים’ יש תרגומים מועטים יותר, ולכן נדמה כי העבודה תהיה קלה יותר. אך למעשה, לא זו בלבד שהטקסט עצמו ארוך יותר, אלא שיש בספרי ה’כתובים’ תרגומים הנוטים להרחיב עד כדי פליאה. בחלקים מסוימים, הטקסט הארמי ארוך פי חמישה מהעברי. לאחר שאשלים גם את השלב הזה בפרויקט, בעזרת המענק שקיבלנו מהקרן הלאומית למדע, בדעתי להמשיך גם לתרגומי מקרא בשפות נוספות”.