הרשת החברתית של שפני הסלע

במחקריהם, מתמקדים ד”ר אילני וצוותו במינים חברתיים כגון שפני סלע – יונקים שחיים באזורים סלעיים בישראל; מדובר בחיית מודל נפוצה יחסית, שהמדענים צברו עליה מידע רב, גנטי ואחר, ולכן אפשר לחקור אותה לטווח ארוך ולהשיג ממצאים משמעותיים. שיטות המחקר המרכזיות של החוקרים הן: תצפיות, סימון הפרטים שמאפשר לזהות כל אחד מהם (בוגרים מסומנים בקולר עם תג וצעירים בעגילים באוזניים), ומכשירי הקלטה זעירים וחיישנים שמוצמדים להם, חושפים לפני המדענים למגוון הקולות שהם מפיקים ולאינטראקציות ביניהם.

במחקרם האחרון, שזכה במענק מחקר מהקרן הלאומית למדע, בחנו החוקרים התנהגות זוגית ומינית של שפני סלע בנחל ערוגות ונחל דוד. השפנים אינם פעילים מינית כל השנה, למעט בשבועיים באמצע הקיץ, ואז הם לא מחויבים לשותף יחיד: הם מזדווגים עם כמה פרטים וגם דוחים:ות הזדמנויות או “הצעות”. במהלך השנה הנקבות חיות בקבוצה עם זכר אחד (“זכר הקבוצה”) ובעונת ההזדווגות הוא מזדווג עמן. שאר הזכרים חיים כ”רווקים”, אבל בעונת ההזדווגות הם מנסים להתקרב לקבוצות כדי להזדווג עם הנקבות. יש להם אתגר – להצליח להזדווג ולא להיתפס על ידי זכר הקבוצה. הוא מצדו מנסה לשמור על הנקבות לעצמו, אך מכיוון שהוא לא יכול לעשות זאת ברציפות הן יכולות לחמוק ממנו ולהזדווג מעת לעת עם הרווקים.

כדי להצליח במשימתם, נוקטים הרווקים באחת משתי טקטיקות: או שהם מתאגדים עם שאר חבריהם הרווקים (שהם גם קרובי משפחתם) בתקווה שעם המהומה והסחת הדעת שייווצרו יוכלו להתגנב לקבוצה ולהשיג נקבה, או שהם פועלים כיחידים – מתגנבים ומגיעים לנקבות כאשר זכר הקבוצה עסוק עם אחת מהן. כך, הם לא מתחרים עם רווקים אחרים אך גם עולה הסיכון שייצפסו.