מה צופן עתיד היקום?

פרופ’ ויין הורוביץ מהחוג לארכיאולוגיה והמזרח הקרוב הקדום באוניברסיטה העברית בירושלים, חוקר כתב יתדות, אסטרונומיה עתיקה ושפות מסופוטמיות. את תחום האסטרונומיה העתיקה הוא חוקר באמצעות עשרות אלפי רישומים שנעשו בכתב יתדות, שבין השאר מתעדים תצפיות של גרמי השמים ובהם כוכבי הלכת.  “בהתבסס על תיעוד שהשאירו אחריהם הקדמונים באדמת המזרח התיכון”, הוא אומר, “אני חוקר את הקשר בין האדם ליקום, לומד על ההוויה האנושית בעידן הקדום ומנסה להבין מה צופן העתיד”.

בשתי המאות האחרונות, אוספים חוקרים מידע על האסטרונומיה של המזרח התיכון הקדום, ושל תקופת בבל. כך, בחפירות שנערכו במזרח התיכון (בעיקר בעירק) החל מהמאה ה-19, התגלו כ-500,000 רישומי כתב יתדות (ונאספו במוזיאונים באירופה); 10,000 מתוכם נוגעים לאסטרונומיה ואסטרולוגיה וכוללים שמות של כ-700 כוכבי-לכת ומערכות כוכבים. פרופ’ הורוביץ וצוותו, כמו חוקרים אחרים בתחום, מנתחים את הרישומים הללו וכך מגלים נתונים על גרמי השמים של בבל הקדומה. למשל, תאריכי זריחות ושקיעות של כוכבי-לכת במהלך השנה, תנועותיהם והתחברותם לכדי מערכות כוכבים. כלומר, הם מפרשים את המידע שגילו אסטרונומים קדומים בבבל, וכפי שמסביר פרופ’ הורוביץ: “אנחנו מנתחים את השמים שהיו מעל העולם הקדום”.

כעת, בסיוע הקרן הלאומית למדע, כותבים פרופ’ הורוביץ וצוותו, שני הסטודנטים המשתתפים במחקר, ג’ן ספרד ויונגאא’ לי, את העבודה המסכמת של 200-150 שנות המחקר על האסטרונומיה של המזרח התיכון הקדום; הם מרכזים את כל המידע על כוכבי-הלכת שנצפו באימפריית בבל במבנה של אנציקלופדיה שמיועדת גם לקהל הרחב, אשר עתידה לצאת לאור בשנים הקרובות. אומר פרופ’ הורוביץ: “מדובר בפסגת המחקר של דורות של חוקרים, סיכום מאורגן ומונגש של אלפי תצפיות אסטרונומיות מהעולם הקדום שיאפשר לחוקרים ולמתעניינים נוספים להבין תכונות של כוכבי-לכת שגילו הבבלים. יהיה זה כלי נוסף שיעזור להבין את מבנה היקום והשמים ולפתח השערות לגבי עתידו”.