מתברר שכאשר אנשים עצובים, הם בוחרים יותר בפעולות שגורמות הנאה, וכאשר הם חשים בושה, הם בוחרים יותר בפעולות שגורמות גאווה

טיפול פסיכותרפי שבו המטפל מציע גם פרשנויות להתנהגות מסייע יותר להפחתת דיכאון בקרב מטופלים שמתקשים לנהל מערכות יחסים

מהם מקורותיהם ודפוסיהם של השנאה, הטינה והמרירות כלפי יריבים פוליטיים?

מצד אחד, עיריות גדולות בעולם משקיעות מאמצים ותקציבים בשיתוף נציבור. מצד שני, הציבור נותר ביקורתי ולא מרוצה

בכניסה למועדון, בכביש ובחדר המיון, לפעמים האסטרטגיה הנכונה היא לכוון חלק מהממתינים למסלול המהיר

האם טיפול במשפחות ערביות עניות צריך להיות מותאם תרבותית? או שאולי הקושי העיקר בתחום זה הוא דווקא מבני-חברתי?